עוגת תפוזים פירורית שמזכירה לי את לונדון

לא יודע למה העוגה הזו הזכירה לי את לונדון של שנה שעברה. היה קר , מאד קר בלונדון של שנה שעברה . עד שהגיע החורף הנוכחי ולקח בהליכה את התואר של החורף הקר ביותר באירופה מאז האינקוויזציה .
לא אכלתי את העוגה הזו בלונדון או משהו שמתקרב לזה אולי אלה הפירורים שמזכירים לי את לונדון.

ביום השני או בעצם השלישי נכנסתי כל בוקר לחנות מכולת וקניתי כיכר לחם שיהיה לי במה להאכיל את הציפורים ואת הברבורים בפארקים ובגנים.
לכל מי שלא מכיר ויודע , אני ניהלתי שנים פינת חי בקיבוץ נען ובכל פעם שהיו מגיעות קבוצות של ילדים הייתי מחלק להם לחם כדי שיוכלו להאכיל את העופות. אהבתי לראות את הילדים מתלהבים וממציאים מיני משחקים ותרגילים כדי להפעיל את העופות ולגרום להם להתאמץ קצת יותר בשביל חתיכת הלחם.

כל מה שבא לי זה לצרור חתיכה של העוגה הזו בתוך מפית , לקחת תרמוס עם תה להתיישב בפארק ( הייד פארק ולא פארק הירקון ) וללגום לי תה ולאכול עוגה כשאת הפירורים אני אתן לדרורים .

אז בלי שום קשר לכלום ( היה חסר לי פתיח לפוסט ) הכנתי השבוע עוגת תפוזים שרק פיסות קטנות ממנה נותרו עכשיו.
הדבר הכי כיפי בעוגה הזו , שהיא משאירה המון המון פירורים .
אני מת על פירורים , מקווה שגם אתם . אוכל של פירורים זה אוכל של בית .
אז קבלו אותה:

מתכון לעוגת התפוזים העסיסית והפירורית
חומרים:
3 תפוזים גדולים
1 שמנת מתוקה
1 כוס קמח תופח
2 ביצים
1 כוס סוכר
אבקת סוכר לקישוט

1. מחממים תנור ל160 מעלות.
2. מכינים : מגרדים בפומפייה עדינה קליפה של תפוז אחד ( רק את החלק הכתום ולא הלבן ), את הפרי עצמו סוחטים ושומרים את המיץ. תפוז שני מקלפים וחותכים לקוביות קטנות , תפוז שלישי פורסים לפרוסות דקות כולל הקליפה.
3. מקציפים מעט את הביצים עם הסוכר ( ניתן גם במטרפה ) מוסיפים את השמנת המתוקה ואת מיץ התפוזים.
4. מוסיפים את קוביות התפוז ואת הקמח ( היזהרו מערבוב יתר ) ומערבבים עד לקבלת תערובת אחידה.
5. אם יש לכם בבית קצת ליקר תפוזים , קצת וויסקי אפשר להוסיף מעט לבלילה.

6. על תבנית אינגלש קייק משומנת מניחים על התחתית כמה פרוסות תפוז , יוצקים את התערובת מעל . מקשטים למעלה בעוד פרוסות תפוז.

7. מכניסים לתנור לכ45 דק' או עד שקיסם שמוחדר לאמצע יוצא יבש ופירורי.
8. מניחים לצינון ומפזרים אבקת סוכר.

והשבוע למזמינים ארוחה ניתן לקבל גם את עוגת התפוזים בתפריט שילחו לי מייל 

טוני פרמג'נו ומתכון ללשון עגל

בכל יום שבת הייתה עוברת בין דוכני השוק מעמיסה לסלה מיני ירקות עונתיים מובחרים , מיני שמנים ורטבים שרק איזכור שמם מעלה דמעות , היתה עוצרת אצל הקצב בוחרת רק נתחים מובחרים ביותר עבור פבריציו שלה. אשה קטנה ונחושה , כך הייתה עוברת בין הדוכנים וכל הבסטיונרים מביטים בה ולא פוצים פה כשהייתה עוצרת ולוקחת ממרכולתם בלי לשלם כמובן , הייתה שולחת בהם מבט מזרה אימה תזכורת לימים ששלט פה דון פבריציו הגדול .
סירים סירים הייתה מעמיסה על התנור רוקחת עבורו את התבשיל שיאהב , מיני בשר ציד שדמו עוד חם היו נדחסים לתבניות ועליהם היו ניצוקים בקבוקי יין קיאנטי משובח או שמן זית בתול במיוחד. עגבניות היו נצבעות באדום של תשוקה תחת ידיה המנוסות .

חצי שעה אורכת הנסיעה מפצ’ינה לכלא המחוזי בסיינה , כל יום ראשון ב9 וחצי היה הנהג הזקן של דון פבריציו פותח לכבודה את הדלת של הלנצ’יה החבוטה והם היו יוצאים בדרכם לדון .

השכמה ב6 בבוקר ובימי ראשון נדחתה ל7 בבוקר. כל יום ראשון החל בציפייה דרוכה , העצמות הזקנות סבלו משגרון עונות המעבר כשרק שמיכת צמר דקה מפרידה בינן לבין צינת הלילה. השיער האפור הדליל היה נמשח לאחור בברלנטין משווה לאיש הזקן הדרת כבוד מעושה ובגדיו המרופטים היו תלויים עליו כמעל שלד.

הסוהרים הצעירים זכרו את הסיפורים אודות הדון האכזר אך ההגון של אזור סיינה רבתי , זוכרים חסד נעוריו ואת ימיו הגדולים בו צבאו הקטן הטיל חיתתו על כל האזור.הכל הסתיים כמובן כשאחד החיילים הזוטרים בארגון החליט לפתוח את הפה ולתת דרור ללשונו ולספר הכל לתובע המיוחד וחמור הסבר של אזור סיינה רבתי.

היא פורשת מפה משובצת באדום ולבן על שולחן חדר הביקורים , מניחה כוס וקנקן של יין אדום מקומי , מניחה קרש חיתוך מעץ כבד על השולחן ועליו היא מניחה לשון עגל שלמה שנפרסת בקפידה עם סכין חדה ( שתלקח ממנה לפני שדון פבריציו נכנס ), היא מסדרת מניפה של פרוסות לשון עגל על צלחת לבנה , מטפטפת מעליה טיפות כהות כדם של חומץ בלסמי , חוצבת כמה תלתלים של פרמזן וממתינה.

למראה המנה המחכה לו חיוך ענק מתפשט על פניו של דון פבריציו , אחרי 15 שנה בכלא סופסוף המנה המוסכמת עולה על שולחנו .
היא מגישה לו את העיתון פתוח בדיוק בעמוד 12 :

“היום נמצאה גופתו של טוני פרמג’נו הידוע בכינוי “הזמיר” שהיה עד המדינה במשפטו של דון פבריציו , המשטרה פותחת בחקירה “י.

1 לשון עגל שלמה
1 בצל גדול קלוף
2 גזרים גדולים
1 ראש שום
1 ראש סלרי

מניחים את הלשון בסיר עם בצל חתוך לרבעים , גזר חתוך גס, ראש שום חצוי וראש סלרי פרוס
מכסים במים ,ממליחים ומביאים לרתיחה ומבשלים במשך כשעתיים עד שהקליפה המחוספסת על הלשון ניתנת להסרה בקלות .
מקלפים את הקליפה המחוספת מהלשון ובעזרת סכיון חורצים חריצים בלשון שבהם מטמינים ראשי שום .
מעסים את הלשון בשמן זית , מלח ופלפל ומניחים לה לנוח כשעתיים ולהתקרר.

פורסים את הלשון לפרוסות דקות ומסדרים בצורת מניפה יוצקים מעט שמן זית וחומץ בלסמי מובחר בלבד!. שימו לב החלק הטעים ביותר נמצא באמצע הלשון ולקראת השריר .
בתאבון !

משולש ברמודה שבמקרר ואיך זבל הופך לזהב שחור

"רַקְבּוּבִית (בלעז: קומפוסט) היא דשן אורגני עשיר שנוצר מחומר צמחי שהתפרק ואפשר להחזירו לקרקע ולטייב אותה. כל הפירות, הירקות והצמחים יירקבו בסופו של דבר, אך כדי להחיש את התהליך ולמנוע ריקבון בלתי מבוקר, הפסולת האורגנית מפורקת על ידי חרקים וחיידקים בנוכחות אוויר (פירוק אירובי). " בחסות ויקפדיה.


יש לי משולש ברמודה במקרר, בד"כ הוא ממוקם באזור המדף התחתון או עמוק במדפים העליונים . מיני מזונות שמגיעים למשולש ברמודה הזה נעלמים ומתגלים רק לאחר תקופה מאד ארוכה. בשלב הזה, שלב הגילוי , ניתן לשלוח אותם למכון וייצמן להפקה של חומרים אורגניים שטרם התגלו לאנושות .
כל פעם שמתגלית לה דגימה אורגנית שכזו אני מפעיל את כל חושיי הבלשיים ומנסה להתחקות אחר מקורות הדגימה. פעם זה בצק פריך שנשאר ממנו מעט ולא היה נעים לזרוק, רסק עגבניות שנפתח ולא סיימנו איתו , מעט מהבלילה של פשטידת הפטריות שפשוט הייתה מושלמת לפסטה שלא הגיעה.
מה שמביא אותי למחשבה על הצד הלא מדובר של הבישול והאפייה וזה כמויות הפסולת והזבל שאנחנו מייצרים במהלך התהליך.
אני לא יודע איך זה אצלכם אבל אצלי בבית אני נדהם בכל פעם מכמויות הזבל שאנחנו מייצרים . מבחר ענק של קופסאות ומיכלים מכול הסוגים והמינים , ניירת ועיתונים וכמובן המון המון אוכל .פעם קראתי שאנחנו זורקים משהו כמו 20% מהאוכל המבושל ואוכל שלא נגעו בו . 

בכל יום חמישי כשאני מבשל את האוכל הטעים והריחני שיימצא את דרכו לאנשים שהזמינו אותו , אני מציב פח מיוחד שאליו אני זורק את כל הפסולת האורגנית וכזו לא חסר: קליפות בצל , קליפות בטטה, עלי חסה , ראשי קישואים ומלפפונים , קליפות שום , נייר סופג, קליפות של תפוחי אדמה, קליפות של גזר, עלים של סלרי , גבעולים ועלים של שמיר , פטרוזליה וכל מיני.
אני לא פאנט גדול , רק בימים האלה אני מרכז את כל הפסולת האורגנית בפח ולאחר מכן אני זורק את הכל לתוך בור גדול שהכנתי בחצר.
את הבור אני מכסה באדמה ומרטיב ונותן לפסולת להרקיב לה לאיטה. זה לא מייצר ריח , לא מייצר זבובים , רק מייצר קומפוסט עשיר ושחור שאיתו אני כמובן מדשן את גינת הירקות האורגניים שלי.
זה חוסך לי הליכות לפח , חוסך לי בקנייה של קומפוסט ונותן לי תחושה טובה שעשיתי משהו למען הכדור.
אז גם ביום חמישי הזה שאני אעמוד ואכין את המנות הטעימות שאתם קוראים עליהם היוצאות ללקוחות שהזמינו , גם ביום חמישי הזה אני אעמיד פח גדול לפסולת האורגנית.

החורף הגיע ואתו הפטריות , מתכון לברוסקטת פטריות

כל שבועיים בערך אני מעלה סרטון חדש עם מתכון , האמת הייתי רוצה להעלות יותר אבל אילוצי ההפקה והאנרגיה שזה דורש ממני מגבילים את הרצון הזה.

אחת הבחירות הקשות בכל פעם זה איזו מנה להכין לכם , בנתיים היו רק שלוש מנות כשהשלישית מבינהן היא זו המוגשת לכם עכשיו ,ברוסקטת פטריות.

במדפי הסופר , גם השכונתי שלכם , ליד פטריות השמפיניון המעט משעממות מונחות להם מבחר הולך וגדל של פטריות בעלי שמות אקזוטיים שלא תמיד אנחנו בטוחים מה הן ומה עושים איתן .

קחו למשל את הפטרייה הידועה בשם מלך היער או king oyster בלעז. אתם רואים אותה על המדפים בסופר ואני מאד ממליץ לשלוח יד ולקחת אותה לסל בפעם הבאה. פטרייה בשרנית מלאה בטעם מאד נעימה לעבודה ובסרטון המצורף אתם יכולים לראות מה אני עושה איתה. אפשר גם לעשות ממנה ממש סטייקים של פטריות צלויות , תענוג אמיתי.

אז קודם תראו את הסרטון ומיד אחריו עוד קצת הסברים והבהרות עליו , תהנו:

לגבי הלחם : השתמשו בלחם "כבד" בסגנון של לחמים מלאים או לחמי שיפון .
הפטריות: אתם יכולים להוסיף פטריות שמפיניון , פטריות אורנית שאספתם ( זהירות באיסוף פטריות בטבע ) ובכלל ככל שיש יותר מבחר של פטריות הטעם נהדר.
הצעת הגשה: אתם יכולים להגיש ברוסקטה פטריות בצד ברוסקטת עגבניות שמכילה : עגבניות , שום , בצל ובזיליקום והרבה שמן זית על לחם קלוי.
הערה חשובה: לא שוטפים פטריות , הן סופחות מים והופכות להיות סמרטוטיות . פטריות מנקים על יבש.

אם אהבתם את הסרטון אני מזמין אתכם לשתף אם אחרים ובכלל זוכרים את התפריט שלי ? הוא עדיין בתוקף ומחכה לכם גם בסוף השבוע הקרוב.
בתאבון!!!

כמה טיפים מועילים ועובדות מפוקפקות על מרק

עצה ראשונה: איכלו מרק , זה חם , זה מזין , זה טעים וזה זול. איכלו מרק בחורף , איכלו מרק כשאתם חולים , איכלו מרק כשאתם בריאים , איכלו מרק בקיץ . עם שקדי מרק או קרוטונים , חם או קר, עם ירקות או בשר, בקיצור איכלו מרק

אם אתם משתמשים בשעועית או כל ירק אחר מקופסת שימורים הקפידו לסנן היטב לפני שאתם מוסיפים למרק.

הנוזל של קופסת השימורים יעכיר לכם את המרק .

העדויות הראשונות לאכילת מרק הן מ6000 לפנה”ס , רוצים לנחש איזה מרק זה היה ? נכון , מרק היפופטם.

אבקת מרק. בואו נודה על האמת , כולנו משתמשים באבקת מרק אבל שימו לב: השתמשו רק באבקות מרק איכותיות ורק בטעמים נקיים. אבקת מרק בצל , פטריות וכו..מחוץ לתחום . רק אבקת מרק עוף .

התייחסו לאבקת מרק כתבלין ולא כעיקר . הוסיפו את אבקת המרק רק לאחר שהמרק עמד מספיק זמן בלעדיה ושיחרר את הטעמים שלו למים . אם הטעם לא מספיק מודגש הוסיפו מעט אבקת מרק.

אם שמרתם מרק במקרר ואתם רוצים לחמם אותו מחדש, תנו לו משהו כמו שעה לחזור לטמפרטורת החדר לפני החימום ובכל מקרה אל תתפתו להביא לרתיחה מהירה על להבה גדולה אלא לחמם על אש קטנה . זה יגרום למרק שלכם להתחמם באופן אחיד ולא יידבקו לכם מרכיבים לתחתית .

יש לכם לחם ישן שעוד לא העלה עובש אבל שכחתם ממנו ? הסירו ממנו את הקרום הקשה, חתכו את הפרוסות לקוביות והוסיפו למרק, הוא יסמיך אותו מיד ויוסיף לו עושר וטעם של נזיד.

מי אוכל יותר מרק גברים או נשים ? התשובה היא כנראה נשים ביחס של 1:2 . נשים מעדיפות מרק כמנה עיקרית בצהריים לעומת גברים שרואים בה מנה ראשונה.

רוצים לתת למרק שלכם מרקם מעניין ? הוציאו חלק מהירקות ומהמרכיבים של המרק , הניחו בצד ובעזרת מוט בלנדר טחנו את המרק ולאחר מכן הוסיפו את הירקות והמרכיבים שהנחתם בצד. מומלץ ביותר במרקי קטניות או מרקי ירקות שחתוכים עדין יותר.

סיפור ידוע הוא שנפוליאון התאהב בג’וזפין אחרי שהיא הכינה לו מרק בצל טעים בצורה בלתי רגילה. הוא התאהב בה ובמרק כל כך שהוא הוציא חוק ברפובליקה שמרק בצל רישמי הוא רק על פי המתכון שרקחה ג’וזפין כך יצא שהמתכון הנוכחי למרק בצל הוא גלגול של אותו מרק בצל שהכינה ג’וזפין.

כל מרק יכול להרוויח מההתחלה הבאה: טיגון של בצל , גזר , סלרי ושום עד להתרככות אל תוותרו על השלב הזה הוא מוסיף המון טעם למרק. אם מדובר במרק בשרי בשלב הזה מוסיפים ומטגנים את הבשר , אם מדובר במרק פטריות זה השלב שבו מוסיפים את הפטריות . נסו ותיהנו
פרנק סינטרה דרש שבכל הופעה ימתין לו בחדר ההלבשה מרק עוף ומרק אורז.
עשבי תיבול מומלץ להוסיף רק בסוף הבישול או סמוך להגשה כך יישמר טעמם הטוב והטרי ביותר.

אל תמהרו !! תנו למרק להתבשל לו לאיטו על אש נמוכה כמה שיותר זמן , הוא רק ירוויח מזה וייתן לטעמים להתפתח .
 נכון שבעתיים במרקי עוף ובשר
חלקי פנים חברים , הם מוסיפים טעם נפלא למרק שלכם , בשרי ומלא טעמים . נסו זנב שור, גרונות הודו , עצמות רגל, מוח , קורקבנים והמרק שלכם יועשר בטעמים נפלאים .

“צרות קלות יותר לעיכול עם מרק מאשר בלעדיו” מתורגם מיידיש

כשהמרק רותח לראשונה עולה קצף לבן שנראה מלוכלך ? הוא אכן מלוכלך . תכירו מילה חדשה , לקפות , בעזרת כף אספו את הקצף הלבן והיפטרו ממנו. הוא מכיל שאריות של לכלוך ושומן שייפגעו בטעם המרק.

מזה כחודשיים מקיימת קבוצת אזרחים בשם "מרק לוינסקי" פעילות הומניטרית של מתן מרק חם לפליטים בגינת לוינסקי בתל אביב. לעיתים רבות מדיי המרק הוא הארוחה היחידה של אותם פליטים ומבקשי מקלט. אני מזמין אתכם להצטרף אלינו לפעילות המרק
לדף של מרק לוינסקי ליחצו כאן

*חלק מהטיפים ומהעובדות הן ליקוט ותרגום של אתרים מחו"ל.

מרק שעועית בבית , חם בבית ( נא לפתוח חלונות )

"המאפיין העיקרי של הקטניות הוא התרמיל (legume), פרי שמוצאו משחלה עילית בעלת עלה שחלה יחיד. לפרחי הקטניות צורות שונות, אך הם תמיד פנטמריים, כלומר חלקיהם עומדים בדורים של חמש. עלי לוואי קיימים בדרך כלל בצידי הפטוטרת, ובסיס הפטוטרת מעובה במידת מה על פי רוב." מתוך ויקפדיה

תנו לי קטניות והרבה מכל הסוגים : גדולות וקטנות , עגולות ושטוחות , לבנות , אדומות או צהובות .

תנו לי קטניות כתוספת , תנו לי קטניות כמנה עיקרית .

תנו לי קטניות בצהריים או בערב ( בבוקר זה מוגזם , גם לי יש קווים אדומים )

תנו לי קטניות קרות , תנו לי אותן חמות 

חלק מתבשיל ( מי אמר קדרה? ) או מנה בפני עצמה.

בקיצור אם לא הבנתם אני אוהב קטניות על כל סוגיהם ( חוץ מהסוגים החדשים שמיועדים לפלצנים , שזה די מוזר להזכיר פלצנים ופלוצים באותו משפט עם קטניות)

היום אני אתן לכן מתכון אלוהי למרק שעועית ספק נזיד שעועית . אצלנו בבית היו אוכלים אותו גם חם וגם קר. גם כמרק שמגישים אותו עם יותר נוזל ופחות מוצקים או כנזיד שהיה מוגש על תלולית של אורז לבן ובמקרה הזה יותר מוצקים ופחות נוזלים.

הבעיה עם בישול שעועית שאתה מאבד את הספונטניות . כדי להכין מרק שעועית כזה אתה חייב לדעת לפחות לילה מראש כדי להשרות את השעועית לילה במים . אח"כ היא מצריכה בישול ארוך יחסית על האש. ספונטני זה לא אבל מאד טעים .

אז ככה מכינים מרק שעועית :

לילה לפני משרים 500 גר' שעועית לבנה במים אחרי שבוררים קצת אבנים ושעועית לא נקייה.

למחרת בבוקר מטגנים בסיר גדול 2 בצלים פרוסים גס, 5 שיני שום חתוכות גס ו3 עגבניות חתוכות גס.

מטגנים עד לשקיפות של הבצל.

מוסיפים את השעועית המסוננת ומכסים במים עד כ2 אצבעות מעל השעועית .

בזמן שמביאים לרתיחה מוסיפים לסיר:

4 גזרים גדולים חתוכים לאורך לארבע

עוד 2 בצלים חתוכים לרבעים 

5 גבעולי סלרי מוצקים עם העלים 

1 ראש סלרי חתוך לרבעים 

2 שורש פטרוזליה שלמים 

2 עלי דפנה

מביאים לרתיחה , מוסיפים קופסא של רסק עגבניות איכותי ( יש איטלקיים משובחים בסופר ).
מוסיפים מלח ופלפל לפי הטעם ונותנים לסיר להתבשל על אש קטנה ( אחרי הרתיחה ) לעוד 4 שעות .
אחרי 3 שעות טועמים ומתקנים תיבול במידה וצריך .
תכינו סיר אורז לבן ( אל תתקמצנו לפחות 3 כוסות אורז ) ויאללה למלאכת האכילה.
שיהיה המון בתאבון !!

הזדמנות אחרונה להזמין לעצמכם סיר לסוף השבוע החורפי הזה: כל הפרטים בקישור כאן.


אם הכנתם מתכון שלי ואתם רוצים לספר לי איך יצא או שיש לכם הערות על המתכון , אל תהססו , אני אשמח לשמוע.

סופגניות שקיבלו את חייהן במתנה

הסבתא של אשתי החליטה להביא לארוחה ביום שישי סופגניות. מחשבה יפה לכל הדעות . היינו 15 אנשים בארוחת הערב כולל ילדים וטף, בתוך הקופסא היו 25 סופגניות.
על פי ההיגיון של סבתא הרבה יותר פשוט לקחת את כל הקופסא מאשר להוציא ממנה סופגניות .
כך יצא שנשארתי עם כ6 סופגניות ששרדו להם כבר יומיים וניצלו את זה שאני רחמן בן רחמן ולא היה לי לב לזרוק אותן לפח.
אני אומר שרדו 6 כי על כמה מהן בוצעו ניסיונות החזרה לחיים במיקרו, ניסיונות שלא צלחו ונאלצנו להכריז על מותן.
השש שנותרו הביטו עליי ממשכנן מעל מכשיר התמי 4 במטבח יודעות שהן נותרו על זמן שאול.
אם אני לא מוצא מה לעשות איתן , הן הולכות לפח.
ואז לפני חצי שעה זה קרה,
היה לי רעיון .
למה שאני לא אפרוס את הסופגניות ( שבשלב זה הפכו להיות קשות ) אטבול אותך בביצה טרופה ומעט שמנת ואטגן אותן קלות בתוך חמאה.
בקיצור למה שאני לא אפרנצ' טוסט אותן ?
זה מה שעשיתי , מה אני אגיד לכם , בצירוף של יוגורט עם פרי ששבר קצת את השמנוניות זו הייתה ארוחת בוקר מושלמת.
הסופגניות סופגות את הביצה והשמנת והופכות להיות רכות ונימוחות ומחזירות נעוריהן כקדם.
דיאטטי זה לא , אבל בעצם מה כן בחג הזה?
אז אל תזרקו , תמחזרו ובתאבון !!

יש לכם אבוקדו בבית ? למה שלא תכינו גוואקמולי

למי אין אבוקדו בבית ? אז כל מה שאתם צריכים בנוסף זה :

עגבנייה בינונית ואדומה חתוכה לקוביות 

חופן בצל ירוק קצוץ

חופן עלי בזיליקום קצוצים

3 שיני שום כתושות 

חצי פלפל חריף קצוץ 

מיץ מלימון אחד

שמן זית 

מלח 

מערבבים את הכל והופ...יש לכם גוואקמולי . נשמע לכם מסובך ?

אתם מוזמנים לצפות בסרטון שהכנתי לכם ושיהיה רק בתאבון!!

סקר הילדים הגדול - התוצאות

חברים יקרים ,

הגשתי לכם סקר שהכיל שאלות בנושא אוכל והילדים שלכם . בסקר הזה בניגוד לסקרים הקודמים היו לכם הרבה תלונות על כך שהסקר בעצם לא מייצג את מגוון התשובות האפשרי וחלקכם לא מצא את עצמו בסקר. אני מבטיח להשתפר בסקר הבא.

מה שעולה בסקר הוא שלמרות שיש מקום לשיפור , רובכן מרוצות מהתזונה של הילדים שלכן. לעומת זאת רק מעטות מבין המשפחות יושבות לארוחת ערב מסודרת במהלך ימות השבוע, הבלאגן חוגג.

אצל רובכם מככבות הפחמימות בארוחת ערב, גם קלות להכנה וגם אהובות על ידי הילדים .

רובכן הייתן שמחות לתחתונים אכילים בתור מנה ראשונה למרות שמישהי כתבה לי שזה לא ממש טעים תודה לך ג.נ .

ועכשיו לזוכה בחוויות הילדות ולמשפטים מוצלחים נוספים.

המשך יום נפלא

אמיר

איור: אלית אבני שרון המהממת . לבלוג של אלית לחצו כאן


סיגלית כהן עם החוויה המנצחת , סיגלית תודה , היה מאד מרגש. הספר בדרך אלייך:

אוכל זה בית,חום,משפחה.מדורת השבט שלנו תמיד היתה במטבח.היום עולה לי זכרון מסבתא שורה,שהייתה לשה ומכינה כל בצק בעצמה ותמיד הייתי מתבוננת בידיה הלשות ומלטפות ואמרתי לה..סבתא איך אלוהים ברא את כפות הידיים שלך בדיוק בצורה של הבצק,בהתאמה מושלמת. וכשהיתה מושיטה לי חתיכת בצק או מערוך קטן הייתי הילדה הכי מאושרת בעולם.

סבתא אני  בת 41 ועדיין מתגעגעת...

נטלי שוקרון- חווית האוכל שלי מהילדות זה הרבה ריחות,סירים מבעבים תמיד על הגז ואז בא הטעם המופלא של אוכל ביתי כולם יושבים מסביב לשוחן ואוכלים ושומעים רק שקט ורעש של הנאה מכל ביס וביס.

בתיאבון...יאמי עשה לי חשק לאכול.

מאיה מור- הקציצות של שבת בצהריים בחדר האוכל של הקיבוץ, מ 10:00 בבוקר הקיבוץ היה מתמלא בריח שלהן... מתגעגעת!

עדי אצקין- אני וחברתי גילי יושבות בפיקניק בצפון בחורשת אורנים ומנקות היטב היטב צלע טלה אחר צלע טלה......

טל ויברג- הכי כיף היה לנסוע עם סבתא לקטוף אורניות ולחזור אליה הביתה, להתייבש מול התנור ולחכות שהיא תכין אותן. זה אחד המעדנים המופלאים...

שגית רון- בתור האחות הגדולה דאגתי להאכיל את אחיי, בד"כ היה שניצל. יום אחד אחי הקטן מאס בשניצל ולא היה לי תחליף בשבילו, שכנעתי אותו שזה שניזל ולא שניצל, הוא טעם, אהב, וביקש שמאותו יום והלאה אתן לו רק שניזל ולא שניצל !

ארז לביא-  אמא בישלה פשוט ורגיל: שניצל, פירה, ספגטי. מהיר וממלא את החוויות הקולינריות סיפקו הסבתות שכל ארוחה שלהן הייתה מורכבת משלוש מנות:ראשונה (סלט כלשהו כמו סלט ביצים, כבד, סלק) או מרק עוף עם שקדים , עיקרית וקינוח (בדרך כלל קומפוט) כשהעיקרית מושקעת - בדרך כלל תבשיל (קציצות, צלי או נזיד שריחו מריח למרחקים וטעמו גן עדן מוגש עם לחם שחור לרוטב וקצת ירקות כי צריך.

יש לכם אירוע קרוב ולא בא לכם לבשל ? מחפשים אוכל קצת שונה הפעם ?

צרו קשר ואני אשמח לתת לכם הצעה אטרקטיבית .

טיפ שלישי - פרצופי אוכל

אני בטוח שכולם מכירים את הרגע הזה שבו הילדים מסרבים לאכול את מה שהכנו להם לארוחת ערב. במסגרת הפוסטים הקודמים הצעתי שתי דרכים לעקוף את המכשול הזה.

הפעם אני רוצה להציע לכם להיות קצת יותר יצירתיים . ילדים תמיד ישמחו לאכול משהו שהם היו שותפים אליו , משהו עם משמעות , פרצוף למשל .

לא כל פרצוף אוכל צריך להיות מאד מתוחכם , לעיתים הגדולה נמצאת בפשטות . אני מזמין אתכם לקיר של אוכלים סיפור אהבה בפייסבוק לשאוב קצת רעיונות לפרצופי אוכל .

למשקיענים והיצירתיים במיוחד אני מציע לערוך הכרות עם הבלוג של הילית שפר שבו תוכלו למצוא שלל רעיונות מאד יצירתיים להגשה לילדים.

בתום תחרות של שבועיים ימים על פרצוף האוכל המוצלח ביותר אני גאה להכריז על הזוכה במקום הראשון

קבלו אותה את ויוית בן שושן וזו התמונה המנצחת:

בפרס חביבת הקהל זוכה שגית אורן על התמונה הזו :

ברכות לזוכות , הספרים בדרך אליכן ובנתיים אני מזמין אתכם להכיר את "הסיר" אופציית האירוח הבאה שלכם .
ניתן להזמין סירים כבר לסוף השבוע הקרוב.

מי מפחד מחלקי פנים ? מתכון לצלי קורקבנים

העולם מתחלק בצורה גסה לשניים . אלה ששונאים ולעולם לא יאכלו או יטעמו חלקי פנים ורק המחשבה על כך מעוררת בהם גועל . החלק השני שייך לאלה שפשוט מתים על חלקי פנים , תנו להם לבבות , כבדים , קיבות , לשונות , מוח, קורקבנים והם פורחים .
אני שייך לחלק השני שמת על חלקי הפנים של בעלי החיים , ברור לכן שהחלק השני קטן משמעותית מהחלק הראשון של שונאי חלקי הפנים .
לטעמי חלקי הפנים מכילים טעמים ייחודיים ומיוחדים של הבשר שלא ניתן למצוא בנתחים ובחלקים המוכרים . לשון היא בעלת מרקם ייחודי ובעלת טעם מובחן , זה נכון גם לגבי מוח וכבד וכמעט כל חלק פנים .

בצד היתרונות של חלקי הפנים אני רוצה לציין יתרון מובהק אחד לפני שאני ניגש למתכון של צלי הקורקבנים , חלקי פנים זולים. כן כן חלקי הפנים בגלל שהם נחשבים כבונוס מהחיה ובגלל נושא הביקושים הם חלקים זולים לקנייה. למשל קורקבנים של הודו שמוצעים פה במתכון עולים כ13 שקל לקילו מה שמביא את המתכון כאן לעלות מאד מאד זולה.

אז מה זה קורקבנים ? הרי לתרנגולות ולהודים אין פופיק , קורקבנים הם חלק מהקיבה של העוף והם מתאפיינים בבשר מלא טעם , קשה יחסית . היום הקורקבנים הטריים שאתם קונים בסופר הם נקיים יחסית אבל עדיין הם זקוקים לניקיון מתחת למים זורמים והסרה של שומן וחלקים מיותרים אחרים.

למנת הקורקבנים טעם מאוד מובחן של בשר, כמעט טעם של בשר ציד והיא שייכת לקטגוריית מנות החורף אצלי ובכל זאת חורף של ממש אין אבל קורקבנים יש.

למתכון אנחנו צריכים :

כקילו קורקבנים נקיים וחתוכים לפיסות גדולות.

2 תפוחי אדמה בינוניים עד גדולים 

2 בצלים גדולים 

4 גזרים 

4 גבעולי סלרי 

סלסלה של פטריות שמפיניון

סלסלה של פטריות חורש

כ 10 גר' פטריות פורצ'יני מיובשות מושרות בכוס מים רותחים כ 5 דקות.

בתוך מחבת עם שמן זית מטגנים את הקורקבנים מעט עד להזהבה קלה ומוציאים הצידה לצלחת . באותו שמן מטגנים את הבצלים החתוכים בגסות מוסיפים את הגזר החתוך בגסות , ואת גבעולי הסלרי . במכסה סגור נותנים לתערובת להיטגן כ 5 דקות , על אש גבוהה מוסיפים את הפטריות החתוכות בגסות ומטגנים 2 דקות נוספות , מחזירים את הקורקבנים ואת תפוחי האדמה החתוכים לקוביות .

מוסיפים את המים בהם שרו הפטריות פור'ציני ואת הפטריות עצמן קוצצים ומוסיפים , מוסיפים מים עד לכיסוי התבשיל , ממליחים ומפלפלים לפי הטעם  ובמכסה סגור נותנים לסיר כשעתיים על האש.

מומלץ להגיש עם אורז לבן וכוס בירה קרה.

בתאבון!!!

הרגלי האירוח של הישראלי המצוי- דבר הגולשים

חברות יקרות וחברים ,
תוצאות הסקר חד משמעיות . אם הייתם בדואים הייתם נוסעים בפיג'ו , אתן מתנשקות בעיניים עצומות , עובדות קשה מדי על האירוח ולא תמיד זוכות להערכה.
אירוח ממוצע עולה לכן בין 600 ש"ח ל1000 ש"ח תלוי במאורע ואני שואל את עצמי למה לעבוד קשה אם אתן יכולות לקבל אוכל טעים כמעט כמו שלכן במחיר נמוך יותר ? תהייה שכזו  ( אתן מוזמנות לבדוק את התפריט פה )
עכשיו לסיבה שלשמה התכנסנו, אני מציג לכן את מה שאתן חושבות על הרגלי האירוח של הישראלי המצוי. תודה לכל עשרות האנשים שלקחו חלק בסקר, נתראה בסקר הבא.
הפעם שתי נשים ייקבלו הביתה ספרים כזכייה, אתם מוזמנים לנסות בפעם הבאה
אמיר

הרשימה הזוכה של לאה פינטו . לאה הספר בדרך אלייך:

רשימת קניות, נסיעה לקניות, תודה לאל יש חניה קרובה, עגלה מפוצצת שחס וחלילה לא יחשבו ש"את זה" אני לא יודעת להכין, סחיבת שקיות, פירוק שקיות, ארגון מחדש של המקרר, כוס יין טרם הכניסה אל התופת, בישולים, טיגונים, אפיה....ססססמאק, איפה שמתי את הסילברול. נקיונות, פרחים, מפה חדשה, נקיונות, מקלחת, עריכת שולחן, שוב נקיונות....הגיע הזמן לכלוא את הילדים, לפחות עד תחילת מצג השווא של עקרת הבית המושלמת.  בזריזות, להתחפש לכוסית, שהכל בא לה בקלות.

צלצול בדלת, א-ה-ל-ן, מממממ...טעים, קפה מישהו, בלה בלה בלה.....היה מקסים, פעם הבאה אצלכם, בעזרת השם.

ליאור ויינשטיין עם חיבור קורע לב שמזכה אותה בפרס ניחומים (ספר בדרך אלייך ליאור ):

אממ... טוב...
אני לא יודעת כל כך הרבה על "לארח"...
עברתי לגור עם חבר שלי ולראשונה אני "בעלת הבית" (וייפיייי =] )
אני מבשלת, אופה, מכינה וטורחת במטבח, וכשחברים מגיעים פעמיים בשבוע (בשלישי לראות הבורר ובשבת לראות חסמב"ה) אני מגישה מטעמים, קוצרת מחמאות ולוקחת לתשומת ליבי הערות בונות מהחבר הקונדיטור לשוגיות הבצק השונות :)
אני בטוחה שהשלב הזה יחלוף לו בשלב זה או אחר...
בישול הוא כרגע אתגר בשבילי...
יש לנו מטבח קטן עם מיקרו וטוסטראובן... ובמקום בלנדר יש לי ממחה ידני (זה שמועך פירה), ככה שדברים שצריכים לצאת מבלונדרים וקטפתיים יוצאים גושיים במקום כי הממחה הוא גם ידני וגם דרעק...
גם מערוך אין לנו... אני מרדדת עם בקבוק בירה ריק :)
בישול בשבילי הוא כרגע אתגר ואני אוהבת לקח תעל עצמי אתגרים...
בעזרת השם נעבור לדירה גדולה יותר משלנו ולא מעל הבית של ההורים שלו ויהיה לנו מטבח גדול עם כל הציוד הבסיסי, תנור, מיקסר, ובלנדר חשמלי ואז כבר לא יתחשק לי לבשל כמו היום כי הכל יהיה קלך מידי...
אחח... נשים... שום דבר לא מספיק טוב בשבילנו :)
טוב, זה בכלל לא היה קשור לנושא אבל היה נחמד לשתף :)
גם אשמח לקבל ספר בישול... לנסות דברים חדשים במטבח...
העיקר שחבר שלי מבסוט מזה.
הכל תמיד יוצא טעים...
אבל עם גושים :)

ורד מנדלסון על החריזה (אם היית משאירה יותר פרטים אולי היה ספר גם בשבילך):
הישראלי אוהב להתפאר שהוא מארח
ושכבר מהכביש מריחים את הריח
תמיד הוא מארח מקול הלב עם מיליון מאכלים
ולא נורא שנשאר העיקר שאוכלים
אז כמה היו אצלכם בחג?אצלנו מעל שלושים איש אולי אף יותר
והוא ממשיך לשאול ולא מוותר
מה היה התפריט?כי אצלנו היה משהו מיוחד
ואת הכל בישל אדם אחד
אני-כל השבוע הייתי במטבח
הרגשתי כמו שף כמו טבח
ובטח היו גם פיצוחים וקינוחים ועוגות מכל הסוגים
רגע רוצה שאפרט ואדגים?
וכן בטח גם בשר ודגים
ככה זה אצלנו בחגים
וגם אפיתי חלות מעשי ידי להתפאר
והאורחים כולם ישנו לאן צריך למהר?
אני אוהב לארח
תשמע הריח הזה משגע אותי הריח
אבל בוא אלחש לך בסוד
כי יש משהו שהוא כלל יסוד
לא תמיד בא לנו לארח
לפעמים בא לנו להתארח
וביננו המתנות שהם מביאים
אבל לא נעים אני מחייך ומזמינם ברוכים הבאים
ואחרי שכולם הולכים אחרי ההתנחלות בביתי
מגיע השלב להיות אמיתי
קצת לקטר קצת לנוח קצת להגיד "טוב שאין כל יום חגים"
כי אני ישראלי אוהב חבר'ה אוהב משפחה אוהב בשר על האש אוהב גם  דגים
אבל הכי אני אוהב את השקט שאחרי הסערה
ועל השאלה לארח או לא לארח?אני עונה -אני ישראלי יש לי בכלל ברירה?

ישראלה שיר עם אירוח של ישראל בניחוח של פעם :
צלצלנו באינטרקום ,אז מוישה  של שרל'ה פתח ת'דלת של הבנין ות'דלת של הדירה בו-זמנית. עד שעלינו , הוא רץ להשתין. שרל'ה צעקה מהמטבח: "כנסו כנסו". כבר בדלת כשנכנסנו, אז  אברם קלט  בעין ת' פיצוחים והבירות וביצע נחיתה על הספה ועל הפיצוחים גם יחד. ואז מוישה נכנס וצעק לשרל'ה שתביא גם את הזיתים והגבינות והקרקרים. ושרל'ה צעקה לו: "די מויש, עשיתי גם פשיטת כרובית וברוקולי ויוכי תביא גם פשיטדת תירס ,אז למה סתם עכשיו? " ואז אברם אמר: תביאי, תביאי הכל, יש מקום בבטן. והיה די נחמד כזה. רק שלי כרובית עושה גזים.

אירוח שהתפקשש : מאיירת אלית אבני שרון לאתר של אלית הקישו כאן.

אירוח על פי ענבל גלפרב:
הישראלי המצוי יפתח את הבית, יפתח את המקרר, יפתח שולחן ויפתח את הלב. לישראלי המצוי קוראים כנראה - יפתח.
הישראלי המצוי יציע לך קפה: "שחור או נס? וכמה סוכר? מעט חלב או הרבה? את יודע מה - בוא תכין לעצמך כמו שאתה אוהב"
או תה: "אתה רוצה תה רגיל? יש גם בטעמים. יש לנו בגינה לימונית, לואיזה ונענע. כמה סוכר? כהה או בהיר? אתה יודע מה - בוא תכין לעצמך כמו שאתה אוהב".
הישראלי המצוי ישאל: "אתה בטוח שאתה לא רוצה יותר? נשאר עוד מלא אוכל.... והכנתי 3 עוגות לקינוח"
"מה, כבר אתם הולכים?"


נינה מינסטר גבירותיי ורבותיי:
הישראלי המצוי למד לזהות איפה יש מארחים שתמיד זמינים ואפשר להגיע במקרה עם הילדים לפני ארוחת הצהרים. לפעמים בליט בררה נדבק לו ת אליהם איזו קרציה שהופיעה פתאום להתארח בלי הזמנה. הם מתנצלים בפני המארחים על החצוף . המארחים מחייכים מלוא הפה מוציאים את האוכל של כל השבוע וזה שהציע לצאת מהבית מצבני על זה שהחליט להשאר ומאשים אותו. ם יש ילדים אז כמה ארטיקים מהקיוסק. אחר כך כשהאורחים מאוד עייפים  הם מתנצלים שעלייהם ללכת והמארחים מבקשים למה כל כך מהר תשארו . אז הם נשארים בתנאי שיוכלו לנוח קצת בחדר השינה. המארחים בינתיים עסוקים בהדחת כלים טאטוא סדור הכנת ארוחת הערב ותוכניות על מעבר דירה לכתובת חסויה. 


קבלו את מיכל רוטשטיין:

לארח אין כמו לארח וביוחד אצל הפולנים.
צריך בערך להודיע שבוע מראש וכבר אז הבית נכנס ללחץ מה להכין ומתי נספיק , צריך לערוך קניות.
אחרי שכל השבוע היינו בהסטריות הגיע היום המיוחל (בדרל כלל שישי בערב) וכבר בצהריים עורכים את השולחן ודואגים שהכל מוכן ולא יחסר כלום חס וחלילה.
ואז כשהאורחים מגיעים אומרים שלום ומקשקשים בערך 5 דקות מתיישבים לשולחן , כי האוכל כבר בתנור מחומם ועם נחמם שוב הוא יתייבש.
עברנו שלב שני בשלום ושלב השלישי זה כמובן לפנות מהשולחן ולא לשכוח כבר לשטוף הכל, כך שאת במטבח והאורחים אי שם בסלון.

לביבות תפוחי אדמה וריקוטה- עכשיו הסרט

"הוי חנה זלדה, אישתי האהובה 
חג חנוכה הגיע ובא 
ובחנוכה נפשי מה חשקה 
לאכול לביבה חמה ומתוקה.  "

חברים יקרים , 

לכבוד החנוכה הכנתי לכם מתכון מצולם ללביבות תפוחי אדמה וריקוטה. את האמת , לביבה מתוקה עוד לא יצא לי להכין ואולי הגיע הזמן שאני אכין פעם לביבה מתוקה בנתיים קבלו את המתכון ללביבות תפוחי אדמה וריקוטה ואת הסרט המדובר.

תיהנו ,

אמיר

קילו של תפוחי אדמה מגורדים ומסוננים מנוזלים

2 ביצים 

2 כפות גדושות של ריקוטה

2 כפות קמח

2 שיני שום כתושות 

חופן שמיר קצוץ

חופן בצל ירוק קצוץ

מעט נענע

מלח ופלפל לפי הטעם

לערבב את כל החומרים ביחד בקערה לתערובת לחה ודביקה

לחמם מחבת עם שכבה דקה של שמן זית , לטגן משני הצדדים עד להזהבה

להגיש חם או קר בליווי שמנת או יוגורט מתובלים 

בתאבון!! 

אוכל שילדים אוהבים והפעם צורות

מכירים את השניצלונים המעובדים בצורות דינוזארים או חיות ספארי ? יש גם פסטות כאלה ועוגיות שכאלה וכל התאגידים המסחריים מכירים את החולשה של הילדים שלכם .

ילדים אוהבים לשחק עם האוכל , ילדים אוהבים אוכל בצורות . שום בעיה בכלל , בתחבולות תעשה לך מלחמה.

יש לי סט של תבניות חיות לעוגיות שקניתי באיקאה, מי אמר שזה חייב להיות מוגבל רק לעוגיות.

פרסתי בטטה גדולה לפרוסות גדולות ודקות ובעזרת החותכנים צרתי צורות של חיות .

כמובן מושחים אותם בקצת שמן זית וקצת מלח ויאללה לתנור לכמה דקות עד שהם משחימים מעט .

אם חתכתם את הפרוסות ממש דק , קיבלתם צ'יפס בטטה אפוי בצורות חיות ואם לא אז קיבלתם חיות שמנמנות מבטטה.

בכל מקרה , הרוחתם שהילד אכל בטטה ולא ג'אנק מטוגן.

בהמשך לטיפ הראשון שלי , כמובן שניתן לשלב את הילדים בהכנה של חיות הבטטה

אם יש לכם עוד טיפים שאתם חושבים שכדאי שאני אדע עליהם אתם מוזמנים לשלוח לי בהודעה ואני אשמח לארח אתכם פה על הקיר.

שיהיה יום נפלא,

אמיר

המיקרוגל הראשון בשכונה ומתכון לקציצות ברוטב חצילים וברוקלי

ריח של קציצות מטגנות זה לגמרי ריח של ילדות . פעם כשהיינו ילדים היה יום שבו אמא שלי הייתה מבשלת , אצלנו בבית זה היה ביום חמישי . מהבוקר אמא הייתה נכנסת למטבח ומתחילה לבשל סירים של אורז, מטגנת קציצות , מטגנת שניצלים , מכינה גיבצ', מבשלת שעועית צהובה קצת חריפה שאבא שלי אהב ואת הכל היא הייתה מאחסנת לימי השבוע בתבניות אמאייל לבנות שהתחלפו בקופסאות פלסטיק כשקיבלנו את המיקרוגל הראשון בשכונה.
כולם באו לחזות בפלא שמחמם את האוכל בלי לחמם את הכלי ( שקר, שקר ) ועושה את זה במהירות הבזק. הוא היה מפלצת אמריקאית בגודל של מקרר עם תא חימום קטנטן אבל פלא טכנולוגי זה פלא טכנולוגי ובמשך השנים הבאות אנחנו הילדים ניצלנו אותו בשביל לחמם לעצמנו את האוכל .
אחד הדברים שחסר לילדים שלי היום זה את אפקט הוואוו שהיה חלק מילדותנו , כל חידוש טכנולוגי מתקבל על ידם באדישות שחצנית שומדבר לא גורם להם את הפליאה שאנחנו חווינו כשחזינו בכל מיני מכשירים שעושים דברים שעליהם קראנו בספרי מדע בדיוני.
אבל סטיתי מהנושא, רציתי לספר לכם על קציצות . תמיד קציצה ( ובואו נודה על האמת השם הזה קציצה הוא לא משהו ) היא זיכרון של בית . אפשר לעשות קציצות מבשר בקר, בכבש, מירקות אפילו ואני אוהב במיוחד קציצות עוף .
אז בואו נתחיל רגע עם המתכון הבסיסי לקציצות עוף - לכ 20 קציצות בריאות.

500 גר' בשר עוף טחון
חופן גדול של פטרוזיליה, שמיר, נענע קצוץ דק
בצל קטן אחד קצוץ דק
2 שיני שום כתושות
2 פרוסות לחם לבן שהושרו במים ונסחטו
ביצה אחת 
כף שמן זית 
מלח ופלפל לפי הטעם .

לערבב היטב את כל המרכיבים ביד , לצור בידיים לחות קציצות מהודקות היטב ולטגן עד הזהבה מוחלטת במחבת בשמן חם כמובן. ( אני אוהב להשתמש בשמן זית )

עכשיו לגבי הרוטב , כמובן שניתן לאכול את הקציצות האלה ככה, כמו שהן , טריות וטעימות , קרות כשהן חצויות בתוך סנדביץ עם מיונז ועגבנייה וניתן לאכול אותם עם רוטב, הפעם בחרתי להביא מתכון לרוטב חצילים וברוקלי בסויה.

לרוטב:
מטגנים בצל גדול שפרוס לפרוסות דקות 
מוסיפים חציל גדול מקולף חתוך לקוביות גדולות 
מאדים את החציל במכסה סגור ואחרי שהוא מתרכך מוסיפים 4 שיני שום כתושות , סלסלה של פטריות חתוכות בגסות ו3 ראשי ברוקלי מפורקים לפרחים .
מאדים מספר דקות ואז מוסיפים כחצי כוס רוטב סויה מובחר, 3 כפות דבש, פלפל לפי הטעם .

מבשלים עוד מספר דקות ויוצקים הכל על הקציצות .

* להזכירכם אני לא נותן אחריות על הכמויות אתם מוזמנים למצוא את הכמות המתאימה לכם לפי הטעם.

אם יש לכם שאלה או בקשה אל תהססו לפנות אליי במייל ל samirsharon@gmail.com
ואם אתם צריכים אוכל לארוע מיוחד , או סתם בא לכם להתפנק , אתם מוזמנים להסתכל בקישור הבא ולהזמין .

המרק האחרון של נובמבר

ירד גשם שוטף בטיפות גדולות רעות , לועג למאמצים שלנו לדחוף את הגרוטאה הצהובה לשוליים . אין טעם שתירטבי אני צועק לה מבעד לשאון הניטח על גג הפח של הטרנטה , תכווני את ההגה . אמצע חודש נובמבר והשמיים נפתחו לרווחה בחורף הכי גשום שהיה , כמה הייתי מאושר אז בין הטיפות שנטפו במורד עמוד השדרה ומשם לתחת , אם רק הייתי יודע שהגשם הזה יהיה התפאורה לכאב הכי גדול שאני אחווה בחיי הצעירים .

מכוניות עוברות מתיזות מים על השמשות שלנו ואנחנו יושבים בתוך האוטו מעשנים סיגריות שעליהן שמרנו יבשות במחיר חיינו . היא מעשנת אל.אם לייט ואני קמל בלי פילטר.

אנחנו צוחקים מאושרים מיום השבת הזה מחכים להגיע חזרה לדירה הקטנה בכפר ולהתקלף מכל הבגדים  הרטובים ולצלול למיטה.

אבי בא לאסוף אותנו והוא לא ממש מבין ממה אנחנו כל כך מאושרים במיוחד לאור זה שבמקום לשבת בבית על התחת השמן שלו הוא נאלץ לצאת בגשם ולאסוף אותנו .

אני מחכה לך במיטה היא לוחשת לי מתווה לי את הדרך אליה בחלקי לבוש רטובים , אני ניגש למטבח פותח את המקרר הקטן ומתוכו מוציא כמה ירקות שנותרו משארית הפלטה.

2 תפוחי אדמה קצת מזוקנים וקצת מגובננים בבליטות ירוקות

3 גזרים כמושים בצבע כתום דהוי

1 פלפל אדום מקומט וזקן

2 גבעולי סלרי חצי יבשים

1 בצלי שהצמיח גבעול ירוק

זנב של נקניק קבנוס

נשיקה של לחם לבן מלפני יומיים

רבע חבילה ספגטי של אסם

הרתחתי מים בסיר בזמן שחתכתי את הירקות ואת הכל השלכתי פנימה ללא סדר מסוים .

הורדתי את החולצה הרטובה ואת המכנסיים הרטובים , נשארתי בתחתונים

הוספתי מלח ופלפל ומעט אבקת מרק וכיסיתי את הסיר.

חזייה גדולה מתחרה בצבע בורדו הייתה סימן הדרך האחרון אליה, מתחת לשמיכה עשינו אהבה לוהטת , דמעות חמות זלגו על לחייה כשהיא גמרה באנקות גבהים . כל כך אהבתי אותה באותו הרגע

מזגתי לנו מרק חם לשתי קערות גדולות ומכוסים בשמיכה ישבנו בסלון ועם כפות גדולות לגמנו ברעש את המרק.

זה היה המרק הכי טעים שאכלתי בחורף הזה וברבים אחריו .

יומיים אחרי זה היא חרטה את הצלקת הראשונה על הלב שלי ומאז אני לא יכול לאכול מרק מינסטורנה מירקות ישנים , רק מירקות טריים .


תודה לגיסתי הנהדרת אלית אבני על התמונה, לאתר של אלית

אוכל שילדים אוהבים

שלום חברים ,

החל מהשבוע ולאורך השבועות הקרובים אני אכתוב פה מספר טיפים על איך לגרום לילדים לאכול יותר מבחר של מזונות שהיום הם לא מוכנים לגעת בהם בכלל ופרט איך לגרום להם לאכול אוכל יותר בריא.

אני בטוח שכולם מכירים את זה ( לא מהבית אלא מהשכנים ) את הילדים שלא רוצים לאכול סלט , או לא מוכנים לטעום ירקות ירוקים . לגבי הסלט אני מיד אתן טיפ קטן שיעשה את כל ההבדל אבל אני חייב רגע להגיד משהו לגבי ירקות ירוקים ובכלל לגבי מיני מזונות שילדים לא אוהבים .

רוב הזמן הם פשוט צודקים : כל מה שהגישו להם זה פשוט אוכל לא טעים . הרבה פעמים נוכחתי לדעת שאם נותנים להם לטעום משהו שעשוי כהלכה הם יהיו מוכנים לטעום את זה ובסוף כמובן גם יאהבו את זה.

אז אני מבטיח גם מתכונים מיוחדים לילדים במהלך השבועות הקרובים וגם הילדים שלכם פתאום יבקשו ברוקולי לארוחת צהריים .

אז הנה הטיפ הראשון והוא מאד פשוט עד כדי מביך: שתפו את הילדים בהכנת האוכל . רוצים שהם יאכלו סלט ? תנו להם לעזור לכם לחתוך את הסלט ( כמובן שפה צריכה להגיע אזהרה לגבי עבודה עם סכינים חדות אבל אני סומך עליכם לגמרי וחוצמזה תנו להם סכין מספיק חדה לחתוך מלפפון אבל לא מספיק חדה כדי להוריד אצבע , אף אחד לא מת מחתך קטן ).

לא רק שהילד הקטן שלכם פתאום ירצה לאכול את הסלט לארוחת הערב ( כי הוא היה שותף ) אלא רוב הסיכויים שהוא יהפוך להיות שגריר הסלט גם בין שאר חברי המשפחה.

אז עד פה הטיפ הראשון , אם יש לכם עוד טיפים שאתם חושבים שכדאי שאני אדע עליהם אתם מוזמנים לשלוח לי בהודעה ואני אשמח לארח אתכם פה על הקיר.

שיהיה ערב נעים 

אמיר

בתמונה דניאל שבשבוע הבא חוגג 5 חותך סלט - זה עבד לגמרי , הוא אכל המון סלט לארוחת ערב ושכנע גם את אחותו במצמוצי שפתיים .

מתכון לקיש עגבניות מטוגנות וגבינת פטה

בצק פריך :125 גר' חמאה250 גר' קמח לבן קורט מלח 2 חלמונים.

במעבד מזון מעבדים את כל החומרים עד לקבלת מרקם פירורי , מוסיפים בהדרגה 3 כפות מים קרים עד שהבצק מתגבש לכדור.מכניסים למקרר לשעה.מרדדים ושמים בתבנית פאי אופים אפייה עיוורת ב220 מעלות כ15 דק'

פורסים 5 עגבניות גדולות ובשלות לפרוסות עבות ומטגנים בשמן זית עד הזהבה קלה ולפני שהן הופכות לסמרטוט.

למלית :ו שמנת מתוקה2 ביצים2 כפות שמן זית שום קצוץ1 שמנת חמוצה4 כפות קמח תופח מלח ופלפל לפי טעםמערבבים את הבלילה לקרם חלק

מסדרים את העגבניות על התחתית האפויה יחד עם 250 גר' פטה משובחת מפוררת בין העגבניות שכבה של עגבניות ופטה ומעל יוצקים בלילה - 2 שכבות בערך מעל הכל מפזרים פרמזן ועלי בזליקום שלמים , מטפטפים קצת שמן זית 

בערך 45 דק' בתנור של 180 מעלותבתאבון !!