יש לכם אבוקדו בבית ? למה שלא תכינו גוואקמולי

למי אין אבוקדו בבית ? אז כל מה שאתם צריכים בנוסף זה :

עגבנייה בינונית ואדומה חתוכה לקוביות 

חופן בצל ירוק קצוץ

חופן עלי בזיליקום קצוצים

3 שיני שום כתושות 

חצי פלפל חריף קצוץ 

מיץ מלימון אחד

שמן זית 

מלח 

מערבבים את הכל והופ...יש לכם גוואקמולי . נשמע לכם מסובך ?

אתם מוזמנים לצפות בסרטון שהכנתי לכם ושיהיה רק בתאבון!!

סקר הילדים הגדול - התוצאות

חברים יקרים ,

הגשתי לכם סקר שהכיל שאלות בנושא אוכל והילדים שלכם . בסקר הזה בניגוד לסקרים הקודמים היו לכם הרבה תלונות על כך שהסקר בעצם לא מייצג את מגוון התשובות האפשרי וחלקכם לא מצא את עצמו בסקר. אני מבטיח להשתפר בסקר הבא.

מה שעולה בסקר הוא שלמרות שיש מקום לשיפור , רובכן מרוצות מהתזונה של הילדים שלכן. לעומת זאת רק מעטות מבין המשפחות יושבות לארוחת ערב מסודרת במהלך ימות השבוע, הבלאגן חוגג.

אצל רובכם מככבות הפחמימות בארוחת ערב, גם קלות להכנה וגם אהובות על ידי הילדים .

רובכן הייתן שמחות לתחתונים אכילים בתור מנה ראשונה למרות שמישהי כתבה לי שזה לא ממש טעים תודה לך ג.נ .

ועכשיו לזוכה בחוויות הילדות ולמשפטים מוצלחים נוספים.

המשך יום נפלא

אמיר

איור: אלית אבני שרון המהממת . לבלוג של אלית לחצו כאן


סיגלית כהן עם החוויה המנצחת , סיגלית תודה , היה מאד מרגש. הספר בדרך אלייך:

אוכל זה בית,חום,משפחה.מדורת השבט שלנו תמיד היתה במטבח.היום עולה לי זכרון מסבתא שורה,שהייתה לשה ומכינה כל בצק בעצמה ותמיד הייתי מתבוננת בידיה הלשות ומלטפות ואמרתי לה..סבתא איך אלוהים ברא את כפות הידיים שלך בדיוק בצורה של הבצק,בהתאמה מושלמת. וכשהיתה מושיטה לי חתיכת בצק או מערוך קטן הייתי הילדה הכי מאושרת בעולם.

סבתא אני  בת 41 ועדיין מתגעגעת...

נטלי שוקרון- חווית האוכל שלי מהילדות זה הרבה ריחות,סירים מבעבים תמיד על הגז ואז בא הטעם המופלא של אוכל ביתי כולם יושבים מסביב לשוחן ואוכלים ושומעים רק שקט ורעש של הנאה מכל ביס וביס.

בתיאבון...יאמי עשה לי חשק לאכול.

מאיה מור- הקציצות של שבת בצהריים בחדר האוכל של הקיבוץ, מ 10:00 בבוקר הקיבוץ היה מתמלא בריח שלהן... מתגעגעת!

עדי אצקין- אני וחברתי גילי יושבות בפיקניק בצפון בחורשת אורנים ומנקות היטב היטב צלע טלה אחר צלע טלה......

טל ויברג- הכי כיף היה לנסוע עם סבתא לקטוף אורניות ולחזור אליה הביתה, להתייבש מול התנור ולחכות שהיא תכין אותן. זה אחד המעדנים המופלאים...

שגית רון- בתור האחות הגדולה דאגתי להאכיל את אחיי, בד"כ היה שניצל. יום אחד אחי הקטן מאס בשניצל ולא היה לי תחליף בשבילו, שכנעתי אותו שזה שניזל ולא שניצל, הוא טעם, אהב, וביקש שמאותו יום והלאה אתן לו רק שניזל ולא שניצל !

ארז לביא-  אמא בישלה פשוט ורגיל: שניצל, פירה, ספגטי. מהיר וממלא את החוויות הקולינריות סיפקו הסבתות שכל ארוחה שלהן הייתה מורכבת משלוש מנות:ראשונה (סלט כלשהו כמו סלט ביצים, כבד, סלק) או מרק עוף עם שקדים , עיקרית וקינוח (בדרך כלל קומפוט) כשהעיקרית מושקעת - בדרך כלל תבשיל (קציצות, צלי או נזיד שריחו מריח למרחקים וטעמו גן עדן מוגש עם לחם שחור לרוטב וקצת ירקות כי צריך.

יש לכם אירוע קרוב ולא בא לכם לבשל ? מחפשים אוכל קצת שונה הפעם ?

צרו קשר ואני אשמח לתת לכם הצעה אטרקטיבית .

טיפ שלישי - פרצופי אוכל

אני בטוח שכולם מכירים את הרגע הזה שבו הילדים מסרבים לאכול את מה שהכנו להם לארוחת ערב. במסגרת הפוסטים הקודמים הצעתי שתי דרכים לעקוף את המכשול הזה.

הפעם אני רוצה להציע לכם להיות קצת יותר יצירתיים . ילדים תמיד ישמחו לאכול משהו שהם היו שותפים אליו , משהו עם משמעות , פרצוף למשל .

לא כל פרצוף אוכל צריך להיות מאד מתוחכם , לעיתים הגדולה נמצאת בפשטות . אני מזמין אתכם לקיר של אוכלים סיפור אהבה בפייסבוק לשאוב קצת רעיונות לפרצופי אוכל .

למשקיענים והיצירתיים במיוחד אני מציע לערוך הכרות עם הבלוג של הילית שפר שבו תוכלו למצוא שלל רעיונות מאד יצירתיים להגשה לילדים.

בתום תחרות של שבועיים ימים על פרצוף האוכל המוצלח ביותר אני גאה להכריז על הזוכה במקום הראשון

קבלו אותה את ויוית בן שושן וזו התמונה המנצחת:

בפרס חביבת הקהל זוכה שגית אורן על התמונה הזו :

ברכות לזוכות , הספרים בדרך אליכן ובנתיים אני מזמין אתכם להכיר את "הסיר" אופציית האירוח הבאה שלכם .
ניתן להזמין סירים כבר לסוף השבוע הקרוב.

מי מפחד מחלקי פנים ? מתכון לצלי קורקבנים

העולם מתחלק בצורה גסה לשניים . אלה ששונאים ולעולם לא יאכלו או יטעמו חלקי פנים ורק המחשבה על כך מעוררת בהם גועל . החלק השני שייך לאלה שפשוט מתים על חלקי פנים , תנו להם לבבות , כבדים , קיבות , לשונות , מוח, קורקבנים והם פורחים .
אני שייך לחלק השני שמת על חלקי הפנים של בעלי החיים , ברור לכן שהחלק השני קטן משמעותית מהחלק הראשון של שונאי חלקי הפנים .
לטעמי חלקי הפנים מכילים טעמים ייחודיים ומיוחדים של הבשר שלא ניתן למצוא בנתחים ובחלקים המוכרים . לשון היא בעלת מרקם ייחודי ובעלת טעם מובחן , זה נכון גם לגבי מוח וכבד וכמעט כל חלק פנים .

בצד היתרונות של חלקי הפנים אני רוצה לציין יתרון מובהק אחד לפני שאני ניגש למתכון של צלי הקורקבנים , חלקי פנים זולים. כן כן חלקי הפנים בגלל שהם נחשבים כבונוס מהחיה ובגלל נושא הביקושים הם חלקים זולים לקנייה. למשל קורקבנים של הודו שמוצעים פה במתכון עולים כ13 שקל לקילו מה שמביא את המתכון כאן לעלות מאד מאד זולה.

אז מה זה קורקבנים ? הרי לתרנגולות ולהודים אין פופיק , קורקבנים הם חלק מהקיבה של העוף והם מתאפיינים בבשר מלא טעם , קשה יחסית . היום הקורקבנים הטריים שאתם קונים בסופר הם נקיים יחסית אבל עדיין הם זקוקים לניקיון מתחת למים זורמים והסרה של שומן וחלקים מיותרים אחרים.

למנת הקורקבנים טעם מאוד מובחן של בשר, כמעט טעם של בשר ציד והיא שייכת לקטגוריית מנות החורף אצלי ובכל זאת חורף של ממש אין אבל קורקבנים יש.

למתכון אנחנו צריכים :

כקילו קורקבנים נקיים וחתוכים לפיסות גדולות.

2 תפוחי אדמה בינוניים עד גדולים 

2 בצלים גדולים 

4 גזרים 

4 גבעולי סלרי 

סלסלה של פטריות שמפיניון

סלסלה של פטריות חורש

כ 10 גר' פטריות פורצ'יני מיובשות מושרות בכוס מים רותחים כ 5 דקות.

בתוך מחבת עם שמן זית מטגנים את הקורקבנים מעט עד להזהבה קלה ומוציאים הצידה לצלחת . באותו שמן מטגנים את הבצלים החתוכים בגסות מוסיפים את הגזר החתוך בגסות , ואת גבעולי הסלרי . במכסה סגור נותנים לתערובת להיטגן כ 5 דקות , על אש גבוהה מוסיפים את הפטריות החתוכות בגסות ומטגנים 2 דקות נוספות , מחזירים את הקורקבנים ואת תפוחי האדמה החתוכים לקוביות .

מוסיפים את המים בהם שרו הפטריות פור'ציני ואת הפטריות עצמן קוצצים ומוסיפים , מוסיפים מים עד לכיסוי התבשיל , ממליחים ומפלפלים לפי הטעם  ובמכסה סגור נותנים לסיר כשעתיים על האש.

מומלץ להגיש עם אורז לבן וכוס בירה קרה.

בתאבון!!!

הרגלי האירוח של הישראלי המצוי- דבר הגולשים

חברות יקרות וחברים ,
תוצאות הסקר חד משמעיות . אם הייתם בדואים הייתם נוסעים בפיג'ו , אתן מתנשקות בעיניים עצומות , עובדות קשה מדי על האירוח ולא תמיד זוכות להערכה.
אירוח ממוצע עולה לכן בין 600 ש"ח ל1000 ש"ח תלוי במאורע ואני שואל את עצמי למה לעבוד קשה אם אתן יכולות לקבל אוכל טעים כמעט כמו שלכן במחיר נמוך יותר ? תהייה שכזו  ( אתן מוזמנות לבדוק את התפריט פה )
עכשיו לסיבה שלשמה התכנסנו, אני מציג לכן את מה שאתן חושבות על הרגלי האירוח של הישראלי המצוי. תודה לכל עשרות האנשים שלקחו חלק בסקר, נתראה בסקר הבא.
הפעם שתי נשים ייקבלו הביתה ספרים כזכייה, אתם מוזמנים לנסות בפעם הבאה
אמיר

הרשימה הזוכה של לאה פינטו . לאה הספר בדרך אלייך:

רשימת קניות, נסיעה לקניות, תודה לאל יש חניה קרובה, עגלה מפוצצת שחס וחלילה לא יחשבו ש"את זה" אני לא יודעת להכין, סחיבת שקיות, פירוק שקיות, ארגון מחדש של המקרר, כוס יין טרם הכניסה אל התופת, בישולים, טיגונים, אפיה....ססססמאק, איפה שמתי את הסילברול. נקיונות, פרחים, מפה חדשה, נקיונות, מקלחת, עריכת שולחן, שוב נקיונות....הגיע הזמן לכלוא את הילדים, לפחות עד תחילת מצג השווא של עקרת הבית המושלמת.  בזריזות, להתחפש לכוסית, שהכל בא לה בקלות.

צלצול בדלת, א-ה-ל-ן, מממממ...טעים, קפה מישהו, בלה בלה בלה.....היה מקסים, פעם הבאה אצלכם, בעזרת השם.

ליאור ויינשטיין עם חיבור קורע לב שמזכה אותה בפרס ניחומים (ספר בדרך אלייך ליאור ):

אממ... טוב...
אני לא יודעת כל כך הרבה על "לארח"...
עברתי לגור עם חבר שלי ולראשונה אני "בעלת הבית" (וייפיייי =] )
אני מבשלת, אופה, מכינה וטורחת במטבח, וכשחברים מגיעים פעמיים בשבוע (בשלישי לראות הבורר ובשבת לראות חסמב"ה) אני מגישה מטעמים, קוצרת מחמאות ולוקחת לתשומת ליבי הערות בונות מהחבר הקונדיטור לשוגיות הבצק השונות :)
אני בטוחה שהשלב הזה יחלוף לו בשלב זה או אחר...
בישול הוא כרגע אתגר בשבילי...
יש לנו מטבח קטן עם מיקרו וטוסטראובן... ובמקום בלנדר יש לי ממחה ידני (זה שמועך פירה), ככה שדברים שצריכים לצאת מבלונדרים וקטפתיים יוצאים גושיים במקום כי הממחה הוא גם ידני וגם דרעק...
גם מערוך אין לנו... אני מרדדת עם בקבוק בירה ריק :)
בישול בשבילי הוא כרגע אתגר ואני אוהבת לקח תעל עצמי אתגרים...
בעזרת השם נעבור לדירה גדולה יותר משלנו ולא מעל הבית של ההורים שלו ויהיה לנו מטבח גדול עם כל הציוד הבסיסי, תנור, מיקסר, ובלנדר חשמלי ואז כבר לא יתחשק לי לבשל כמו היום כי הכל יהיה קלך מידי...
אחח... נשים... שום דבר לא מספיק טוב בשבילנו :)
טוב, זה בכלל לא היה קשור לנושא אבל היה נחמד לשתף :)
גם אשמח לקבל ספר בישול... לנסות דברים חדשים במטבח...
העיקר שחבר שלי מבסוט מזה.
הכל תמיד יוצא טעים...
אבל עם גושים :)

ורד מנדלסון על החריזה (אם היית משאירה יותר פרטים אולי היה ספר גם בשבילך):
הישראלי אוהב להתפאר שהוא מארח
ושכבר מהכביש מריחים את הריח
תמיד הוא מארח מקול הלב עם מיליון מאכלים
ולא נורא שנשאר העיקר שאוכלים
אז כמה היו אצלכם בחג?אצלנו מעל שלושים איש אולי אף יותר
והוא ממשיך לשאול ולא מוותר
מה היה התפריט?כי אצלנו היה משהו מיוחד
ואת הכל בישל אדם אחד
אני-כל השבוע הייתי במטבח
הרגשתי כמו שף כמו טבח
ובטח היו גם פיצוחים וקינוחים ועוגות מכל הסוגים
רגע רוצה שאפרט ואדגים?
וכן בטח גם בשר ודגים
ככה זה אצלנו בחגים
וגם אפיתי חלות מעשי ידי להתפאר
והאורחים כולם ישנו לאן צריך למהר?
אני אוהב לארח
תשמע הריח הזה משגע אותי הריח
אבל בוא אלחש לך בסוד
כי יש משהו שהוא כלל יסוד
לא תמיד בא לנו לארח
לפעמים בא לנו להתארח
וביננו המתנות שהם מביאים
אבל לא נעים אני מחייך ומזמינם ברוכים הבאים
ואחרי שכולם הולכים אחרי ההתנחלות בביתי
מגיע השלב להיות אמיתי
קצת לקטר קצת לנוח קצת להגיד "טוב שאין כל יום חגים"
כי אני ישראלי אוהב חבר'ה אוהב משפחה אוהב בשר על האש אוהב גם  דגים
אבל הכי אני אוהב את השקט שאחרי הסערה
ועל השאלה לארח או לא לארח?אני עונה -אני ישראלי יש לי בכלל ברירה?

ישראלה שיר עם אירוח של ישראל בניחוח של פעם :
צלצלנו באינטרקום ,אז מוישה  של שרל'ה פתח ת'דלת של הבנין ות'דלת של הדירה בו-זמנית. עד שעלינו , הוא רץ להשתין. שרל'ה צעקה מהמטבח: "כנסו כנסו". כבר בדלת כשנכנסנו, אז  אברם קלט  בעין ת' פיצוחים והבירות וביצע נחיתה על הספה ועל הפיצוחים גם יחד. ואז מוישה נכנס וצעק לשרל'ה שתביא גם את הזיתים והגבינות והקרקרים. ושרל'ה צעקה לו: "די מויש, עשיתי גם פשיטת כרובית וברוקולי ויוכי תביא גם פשיטדת תירס ,אז למה סתם עכשיו? " ואז אברם אמר: תביאי, תביאי הכל, יש מקום בבטן. והיה די נחמד כזה. רק שלי כרובית עושה גזים.

אירוח שהתפקשש : מאיירת אלית אבני שרון לאתר של אלית הקישו כאן.

אירוח על פי ענבל גלפרב:
הישראלי המצוי יפתח את הבית, יפתח את המקרר, יפתח שולחן ויפתח את הלב. לישראלי המצוי קוראים כנראה - יפתח.
הישראלי המצוי יציע לך קפה: "שחור או נס? וכמה סוכר? מעט חלב או הרבה? את יודע מה - בוא תכין לעצמך כמו שאתה אוהב"
או תה: "אתה רוצה תה רגיל? יש גם בטעמים. יש לנו בגינה לימונית, לואיזה ונענע. כמה סוכר? כהה או בהיר? אתה יודע מה - בוא תכין לעצמך כמו שאתה אוהב".
הישראלי המצוי ישאל: "אתה בטוח שאתה לא רוצה יותר? נשאר עוד מלא אוכל.... והכנתי 3 עוגות לקינוח"
"מה, כבר אתם הולכים?"


נינה מינסטר גבירותיי ורבותיי:
הישראלי המצוי למד לזהות איפה יש מארחים שתמיד זמינים ואפשר להגיע במקרה עם הילדים לפני ארוחת הצהרים. לפעמים בליט בררה נדבק לו ת אליהם איזו קרציה שהופיעה פתאום להתארח בלי הזמנה. הם מתנצלים בפני המארחים על החצוף . המארחים מחייכים מלוא הפה מוציאים את האוכל של כל השבוע וזה שהציע לצאת מהבית מצבני על זה שהחליט להשאר ומאשים אותו. ם יש ילדים אז כמה ארטיקים מהקיוסק. אחר כך כשהאורחים מאוד עייפים  הם מתנצלים שעלייהם ללכת והמארחים מבקשים למה כל כך מהר תשארו . אז הם נשארים בתנאי שיוכלו לנוח קצת בחדר השינה. המארחים בינתיים עסוקים בהדחת כלים טאטוא סדור הכנת ארוחת הערב ותוכניות על מעבר דירה לכתובת חסויה. 


קבלו את מיכל רוטשטיין:

לארח אין כמו לארח וביוחד אצל הפולנים.
צריך בערך להודיע שבוע מראש וכבר אז הבית נכנס ללחץ מה להכין ומתי נספיק , צריך לערוך קניות.
אחרי שכל השבוע היינו בהסטריות הגיע היום המיוחל (בדרל כלל שישי בערב) וכבר בצהריים עורכים את השולחן ודואגים שהכל מוכן ולא יחסר כלום חס וחלילה.
ואז כשהאורחים מגיעים אומרים שלום ומקשקשים בערך 5 דקות מתיישבים לשולחן , כי האוכל כבר בתנור מחומם ועם נחמם שוב הוא יתייבש.
עברנו שלב שני בשלום ושלב השלישי זה כמובן לפנות מהשולחן ולא לשכוח כבר לשטוף הכל, כך שאת במטבח והאורחים אי שם בסלון.

לביבות תפוחי אדמה וריקוטה- עכשיו הסרט

"הוי חנה זלדה, אישתי האהובה 
חג חנוכה הגיע ובא 
ובחנוכה נפשי מה חשקה 
לאכול לביבה חמה ומתוקה.  "

חברים יקרים , 

לכבוד החנוכה הכנתי לכם מתכון מצולם ללביבות תפוחי אדמה וריקוטה. את האמת , לביבה מתוקה עוד לא יצא לי להכין ואולי הגיע הזמן שאני אכין פעם לביבה מתוקה בנתיים קבלו את המתכון ללביבות תפוחי אדמה וריקוטה ואת הסרט המדובר.

תיהנו ,

אמיר

קילו של תפוחי אדמה מגורדים ומסוננים מנוזלים

2 ביצים 

2 כפות גדושות של ריקוטה

2 כפות קמח

2 שיני שום כתושות 

חופן שמיר קצוץ

חופן בצל ירוק קצוץ

מעט נענע

מלח ופלפל לפי הטעם

לערבב את כל החומרים ביחד בקערה לתערובת לחה ודביקה

לחמם מחבת עם שכבה דקה של שמן זית , לטגן משני הצדדים עד להזהבה

להגיש חם או קר בליווי שמנת או יוגורט מתובלים 

בתאבון!! 

אוכל שילדים אוהבים והפעם צורות

מכירים את השניצלונים המעובדים בצורות דינוזארים או חיות ספארי ? יש גם פסטות כאלה ועוגיות שכאלה וכל התאגידים המסחריים מכירים את החולשה של הילדים שלכם .

ילדים אוהבים לשחק עם האוכל , ילדים אוהבים אוכל בצורות . שום בעיה בכלל , בתחבולות תעשה לך מלחמה.

יש לי סט של תבניות חיות לעוגיות שקניתי באיקאה, מי אמר שזה חייב להיות מוגבל רק לעוגיות.

פרסתי בטטה גדולה לפרוסות גדולות ודקות ובעזרת החותכנים צרתי צורות של חיות .

כמובן מושחים אותם בקצת שמן זית וקצת מלח ויאללה לתנור לכמה דקות עד שהם משחימים מעט .

אם חתכתם את הפרוסות ממש דק , קיבלתם צ'יפס בטטה אפוי בצורות חיות ואם לא אז קיבלתם חיות שמנמנות מבטטה.

בכל מקרה , הרוחתם שהילד אכל בטטה ולא ג'אנק מטוגן.

בהמשך לטיפ הראשון שלי , כמובן שניתן לשלב את הילדים בהכנה של חיות הבטטה

אם יש לכם עוד טיפים שאתם חושבים שכדאי שאני אדע עליהם אתם מוזמנים לשלוח לי בהודעה ואני אשמח לארח אתכם פה על הקיר.

שיהיה יום נפלא,

אמיר

המיקרוגל הראשון בשכונה ומתכון לקציצות ברוטב חצילים וברוקלי

ריח של קציצות מטגנות זה לגמרי ריח של ילדות . פעם כשהיינו ילדים היה יום שבו אמא שלי הייתה מבשלת , אצלנו בבית זה היה ביום חמישי . מהבוקר אמא הייתה נכנסת למטבח ומתחילה לבשל סירים של אורז, מטגנת קציצות , מטגנת שניצלים , מכינה גיבצ', מבשלת שעועית צהובה קצת חריפה שאבא שלי אהב ואת הכל היא הייתה מאחסנת לימי השבוע בתבניות אמאייל לבנות שהתחלפו בקופסאות פלסטיק כשקיבלנו את המיקרוגל הראשון בשכונה.
כולם באו לחזות בפלא שמחמם את האוכל בלי לחמם את הכלי ( שקר, שקר ) ועושה את זה במהירות הבזק. הוא היה מפלצת אמריקאית בגודל של מקרר עם תא חימום קטנטן אבל פלא טכנולוגי זה פלא טכנולוגי ובמשך השנים הבאות אנחנו הילדים ניצלנו אותו בשביל לחמם לעצמנו את האוכל .
אחד הדברים שחסר לילדים שלי היום זה את אפקט הוואוו שהיה חלק מילדותנו , כל חידוש טכנולוגי מתקבל על ידם באדישות שחצנית שומדבר לא גורם להם את הפליאה שאנחנו חווינו כשחזינו בכל מיני מכשירים שעושים דברים שעליהם קראנו בספרי מדע בדיוני.
אבל סטיתי מהנושא, רציתי לספר לכם על קציצות . תמיד קציצה ( ובואו נודה על האמת השם הזה קציצה הוא לא משהו ) היא זיכרון של בית . אפשר לעשות קציצות מבשר בקר, בכבש, מירקות אפילו ואני אוהב במיוחד קציצות עוף .
אז בואו נתחיל רגע עם המתכון הבסיסי לקציצות עוף - לכ 20 קציצות בריאות.

500 גר' בשר עוף טחון
חופן גדול של פטרוזיליה, שמיר, נענע קצוץ דק
בצל קטן אחד קצוץ דק
2 שיני שום כתושות
2 פרוסות לחם לבן שהושרו במים ונסחטו
ביצה אחת 
כף שמן זית 
מלח ופלפל לפי הטעם .

לערבב היטב את כל המרכיבים ביד , לצור בידיים לחות קציצות מהודקות היטב ולטגן עד הזהבה מוחלטת במחבת בשמן חם כמובן. ( אני אוהב להשתמש בשמן זית )

עכשיו לגבי הרוטב , כמובן שניתן לאכול את הקציצות האלה ככה, כמו שהן , טריות וטעימות , קרות כשהן חצויות בתוך סנדביץ עם מיונז ועגבנייה וניתן לאכול אותם עם רוטב, הפעם בחרתי להביא מתכון לרוטב חצילים וברוקלי בסויה.

לרוטב:
מטגנים בצל גדול שפרוס לפרוסות דקות 
מוסיפים חציל גדול מקולף חתוך לקוביות גדולות 
מאדים את החציל במכסה סגור ואחרי שהוא מתרכך מוסיפים 4 שיני שום כתושות , סלסלה של פטריות חתוכות בגסות ו3 ראשי ברוקלי מפורקים לפרחים .
מאדים מספר דקות ואז מוסיפים כחצי כוס רוטב סויה מובחר, 3 כפות דבש, פלפל לפי הטעם .

מבשלים עוד מספר דקות ויוצקים הכל על הקציצות .

* להזכירכם אני לא נותן אחריות על הכמויות אתם מוזמנים למצוא את הכמות המתאימה לכם לפי הטעם.

אם יש לכם שאלה או בקשה אל תהססו לפנות אליי במייל ל samirsharon@gmail.com
ואם אתם צריכים אוכל לארוע מיוחד , או סתם בא לכם להתפנק , אתם מוזמנים להסתכל בקישור הבא ולהזמין .

המרק האחרון של נובמבר

ירד גשם שוטף בטיפות גדולות רעות , לועג למאמצים שלנו לדחוף את הגרוטאה הצהובה לשוליים . אין טעם שתירטבי אני צועק לה מבעד לשאון הניטח על גג הפח של הטרנטה , תכווני את ההגה . אמצע חודש נובמבר והשמיים נפתחו לרווחה בחורף הכי גשום שהיה , כמה הייתי מאושר אז בין הטיפות שנטפו במורד עמוד השדרה ומשם לתחת , אם רק הייתי יודע שהגשם הזה יהיה התפאורה לכאב הכי גדול שאני אחווה בחיי הצעירים .

מכוניות עוברות מתיזות מים על השמשות שלנו ואנחנו יושבים בתוך האוטו מעשנים סיגריות שעליהן שמרנו יבשות במחיר חיינו . היא מעשנת אל.אם לייט ואני קמל בלי פילטר.

אנחנו צוחקים מאושרים מיום השבת הזה מחכים להגיע חזרה לדירה הקטנה בכפר ולהתקלף מכל הבגדים  הרטובים ולצלול למיטה.

אבי בא לאסוף אותנו והוא לא ממש מבין ממה אנחנו כל כך מאושרים במיוחד לאור זה שבמקום לשבת בבית על התחת השמן שלו הוא נאלץ לצאת בגשם ולאסוף אותנו .

אני מחכה לך במיטה היא לוחשת לי מתווה לי את הדרך אליה בחלקי לבוש רטובים , אני ניגש למטבח פותח את המקרר הקטן ומתוכו מוציא כמה ירקות שנותרו משארית הפלטה.

2 תפוחי אדמה קצת מזוקנים וקצת מגובננים בבליטות ירוקות

3 גזרים כמושים בצבע כתום דהוי

1 פלפל אדום מקומט וזקן

2 גבעולי סלרי חצי יבשים

1 בצלי שהצמיח גבעול ירוק

זנב של נקניק קבנוס

נשיקה של לחם לבן מלפני יומיים

רבע חבילה ספגטי של אסם

הרתחתי מים בסיר בזמן שחתכתי את הירקות ואת הכל השלכתי פנימה ללא סדר מסוים .

הורדתי את החולצה הרטובה ואת המכנסיים הרטובים , נשארתי בתחתונים

הוספתי מלח ופלפל ומעט אבקת מרק וכיסיתי את הסיר.

חזייה גדולה מתחרה בצבע בורדו הייתה סימן הדרך האחרון אליה, מתחת לשמיכה עשינו אהבה לוהטת , דמעות חמות זלגו על לחייה כשהיא גמרה באנקות גבהים . כל כך אהבתי אותה באותו הרגע

מזגתי לנו מרק חם לשתי קערות גדולות ומכוסים בשמיכה ישבנו בסלון ועם כפות גדולות לגמנו ברעש את המרק.

זה היה המרק הכי טעים שאכלתי בחורף הזה וברבים אחריו .

יומיים אחרי זה היא חרטה את הצלקת הראשונה על הלב שלי ומאז אני לא יכול לאכול מרק מינסטורנה מירקות ישנים , רק מירקות טריים .


תודה לגיסתי הנהדרת אלית אבני על התמונה, לאתר של אלית

אוכל שילדים אוהבים

שלום חברים ,

החל מהשבוע ולאורך השבועות הקרובים אני אכתוב פה מספר טיפים על איך לגרום לילדים לאכול יותר מבחר של מזונות שהיום הם לא מוכנים לגעת בהם בכלל ופרט איך לגרום להם לאכול אוכל יותר בריא.

אני בטוח שכולם מכירים את זה ( לא מהבית אלא מהשכנים ) את הילדים שלא רוצים לאכול סלט , או לא מוכנים לטעום ירקות ירוקים . לגבי הסלט אני מיד אתן טיפ קטן שיעשה את כל ההבדל אבל אני חייב רגע להגיד משהו לגבי ירקות ירוקים ובכלל לגבי מיני מזונות שילדים לא אוהבים .

רוב הזמן הם פשוט צודקים : כל מה שהגישו להם זה פשוט אוכל לא טעים . הרבה פעמים נוכחתי לדעת שאם נותנים להם לטעום משהו שעשוי כהלכה הם יהיו מוכנים לטעום את זה ובסוף כמובן גם יאהבו את זה.

אז אני מבטיח גם מתכונים מיוחדים לילדים במהלך השבועות הקרובים וגם הילדים שלכם פתאום יבקשו ברוקולי לארוחת צהריים .

אז הנה הטיפ הראשון והוא מאד פשוט עד כדי מביך: שתפו את הילדים בהכנת האוכל . רוצים שהם יאכלו סלט ? תנו להם לעזור לכם לחתוך את הסלט ( כמובן שפה צריכה להגיע אזהרה לגבי עבודה עם סכינים חדות אבל אני סומך עליכם לגמרי וחוצמזה תנו להם סכין מספיק חדה לחתוך מלפפון אבל לא מספיק חדה כדי להוריד אצבע , אף אחד לא מת מחתך קטן ).

לא רק שהילד הקטן שלכם פתאום ירצה לאכול את הסלט לארוחת הערב ( כי הוא היה שותף ) אלא רוב הסיכויים שהוא יהפוך להיות שגריר הסלט גם בין שאר חברי המשפחה.

אז עד פה הטיפ הראשון , אם יש לכם עוד טיפים שאתם חושבים שכדאי שאני אדע עליהם אתם מוזמנים לשלוח לי בהודעה ואני אשמח לארח אתכם פה על הקיר.

שיהיה ערב נעים 

אמיר

בתמונה דניאל שבשבוע הבא חוגג 5 חותך סלט - זה עבד לגמרי , הוא אכל המון סלט לארוחת ערב ושכנע גם את אחותו במצמוצי שפתיים .