בכל יום שבת הייתה עוברת בין דוכני השוק מעמיסה לסלה מיני ירקות עונתיים מובחרים , מיני שמנים ורטבים שרק איזכור שמם מעלה דמעות , היתה עוצרת אצל הקצב בוחרת רק נתחים מובחרים ביותר עבור פבריציו שלה. אשה קטנה ונחושה , כך הייתה עוברת בין הדוכנים וכל הבסטיונרים מביטים בה ולא פוצים פה כשהייתה עוצרת ולוקחת ממרכולתם בלי לשלם כמובן , הייתה שולחת בהם מבט מזרה אימה תזכורת לימים ששלט פה דון פבריציו הגדול .
סירים סירים הייתה מעמיסה על התנור רוקחת עבורו את התבשיל שיאהב , מיני בשר ציד שדמו עוד חם היו נדחסים לתבניות ועליהם היו ניצוקים בקבוקי יין קיאנטי משובח או שמן זית בתול במיוחד. עגבניות היו נצבעות באדום של תשוקה תחת ידיה המנוסות .
חצי שעה אורכת הנסיעה מפצ’ינה לכלא המחוזי בסיינה , כל יום ראשון ב9 וחצי היה הנהג הזקן של דון פבריציו פותח לכבודה את הדלת של הלנצ’יה החבוטה והם היו יוצאים בדרכם לדון .
השכמה ב6 בבוקר ובימי ראשון נדחתה ל7 בבוקר. כל יום ראשון החל בציפייה דרוכה , העצמות הזקנות סבלו משגרון עונות המעבר כשרק שמיכת צמר דקה מפרידה בינן לבין צינת הלילה. השיער האפור הדליל היה נמשח לאחור בברלנטין משווה לאיש הזקן הדרת כבוד מעושה ובגדיו המרופטים היו תלויים עליו כמעל שלד.
הסוהרים הצעירים זכרו את הסיפורים אודות הדון האכזר אך ההגון של אזור סיינה רבתי , זוכרים חסד נעוריו ואת ימיו הגדולים בו צבאו הקטן הטיל חיתתו על כל האזור.הכל הסתיים כמובן כשאחד החיילים הזוטרים בארגון החליט לפתוח את הפה ולתת דרור ללשונו ולספר הכל לתובע המיוחד וחמור הסבר של אזור סיינה רבתי.
היא פורשת מפה משובצת באדום ולבן על שולחן חדר הביקורים , מניחה כוס וקנקן של יין אדום מקומי , מניחה קרש חיתוך מעץ כבד על השולחן ועליו היא מניחה לשון עגל שלמה שנפרסת בקפידה עם סכין חדה ( שתלקח ממנה לפני שדון פבריציו נכנס ), היא מסדרת מניפה של פרוסות לשון עגל על צלחת לבנה , מטפטפת מעליה טיפות כהות כדם של חומץ בלסמי , חוצבת כמה תלתלים של פרמזן וממתינה.
למראה המנה המחכה לו חיוך ענק מתפשט על פניו של דון פבריציו , אחרי 15 שנה בכלא סופסוף המנה המוסכמת עולה על שולחנו .
היא מגישה לו את העיתון פתוח בדיוק בעמוד 12 :
“היום נמצאה גופתו של טוני פרמג’נו הידוע בכינוי “הזמיר” שהיה עד המדינה במשפטו של דון פבריציו , המשטרה פותחת בחקירה “י.
1 לשון עגל שלמה
1 בצל גדול קלוף
2 גזרים גדולים
1 ראש שום
1 ראש סלרי
מניחים את הלשון בסיר עם בצל חתוך לרבעים , גזר חתוך גס, ראש שום חצוי וראש סלרי פרוס
מכסים במים ,ממליחים ומביאים לרתיחה ומבשלים במשך כשעתיים עד שהקליפה המחוספסת על הלשון ניתנת להסרה בקלות .
מקלפים את הקליפה המחוספת מהלשון ובעזרת סכיון חורצים חריצים בלשון שבהם מטמינים ראשי שום .
מעסים את הלשון בשמן זית , מלח ופלפל ומניחים לה לנוח כשעתיים ולהתקרר.
פורסים את הלשון לפרוסות דקות ומסדרים בצורת מניפה יוצקים מעט שמן זית וחומץ בלסמי מובחר בלבד!. שימו לב החלק הטעים ביותר נמצא באמצע הלשון ולקראת השריר .
בתאבון !
סירים סירים הייתה מעמיסה על התנור רוקחת עבורו את התבשיל שיאהב , מיני בשר ציד שדמו עוד חם היו נדחסים לתבניות ועליהם היו ניצוקים בקבוקי יין קיאנטי משובח או שמן זית בתול במיוחד. עגבניות היו נצבעות באדום של תשוקה תחת ידיה המנוסות .
חצי שעה אורכת הנסיעה מפצ’ינה לכלא המחוזי בסיינה , כל יום ראשון ב9 וחצי היה הנהג הזקן של דון פבריציו פותח לכבודה את הדלת של הלנצ’יה החבוטה והם היו יוצאים בדרכם לדון .
השכמה ב6 בבוקר ובימי ראשון נדחתה ל7 בבוקר. כל יום ראשון החל בציפייה דרוכה , העצמות הזקנות סבלו משגרון עונות המעבר כשרק שמיכת צמר דקה מפרידה בינן לבין צינת הלילה. השיער האפור הדליל היה נמשח לאחור בברלנטין משווה לאיש הזקן הדרת כבוד מעושה ובגדיו המרופטים היו תלויים עליו כמעל שלד.
הסוהרים הצעירים זכרו את הסיפורים אודות הדון האכזר אך ההגון של אזור סיינה רבתי , זוכרים חסד נעוריו ואת ימיו הגדולים בו צבאו הקטן הטיל חיתתו על כל האזור.הכל הסתיים כמובן כשאחד החיילים הזוטרים בארגון החליט לפתוח את הפה ולתת דרור ללשונו ולספר הכל לתובע המיוחד וחמור הסבר של אזור סיינה רבתי.
היא פורשת מפה משובצת באדום ולבן על שולחן חדר הביקורים , מניחה כוס וקנקן של יין אדום מקומי , מניחה קרש חיתוך מעץ כבד על השולחן ועליו היא מניחה לשון עגל שלמה שנפרסת בקפידה עם סכין חדה ( שתלקח ממנה לפני שדון פבריציו נכנס ), היא מסדרת מניפה של פרוסות לשון עגל על צלחת לבנה , מטפטפת מעליה טיפות כהות כדם של חומץ בלסמי , חוצבת כמה תלתלים של פרמזן וממתינה.
למראה המנה המחכה לו חיוך ענק מתפשט על פניו של דון פבריציו , אחרי 15 שנה בכלא סופסוף המנה המוסכמת עולה על שולחנו .
היא מגישה לו את העיתון פתוח בדיוק בעמוד 12 :
“היום נמצאה גופתו של טוני פרמג’נו הידוע בכינוי “הזמיר” שהיה עד המדינה במשפטו של דון פבריציו , המשטרה פותחת בחקירה “י.
1 בצל גדול קלוף
2 גזרים גדולים
1 ראש שום
1 ראש סלרי
מניחים את הלשון בסיר עם בצל חתוך לרבעים , גזר חתוך גס, ראש שום חצוי וראש סלרי פרוס
מכסים במים ,ממליחים ומביאים לרתיחה ומבשלים במשך כשעתיים עד שהקליפה המחוספסת על הלשון ניתנת להסרה בקלות .
מקלפים את הקליפה המחוספת מהלשון ובעזרת סכיון חורצים חריצים בלשון שבהם מטמינים ראשי שום .
מעסים את הלשון בשמן זית , מלח ופלפל ומניחים לה לנוח כשעתיים ולהתקרר.
פורסים את הלשון לפרוסות דקות ומסדרים בצורת מניפה יוצקים מעט שמן זית וחומץ בלסמי מובחר בלבד!. שימו לב החלק הטעים ביותר נמצא באמצע הלשון ולקראת השריר .
בתאבון !
