איזה דברים אתם מחביאים במקפיא שלכם?

בימים האחרונים אני חושב המון על מקפיאים . אולי זה בהשפעת הסדרה הזו שאני רואה עכשיו בצורה סיטונאית. אצלם במקררים ניתן בעיקר למצוא גוויות שפגשו את המוות בצורות שונות ואם זה לא גוויות אז המקפיאים מאחסנים ערמות של מריחואנה.
אצלי במקפיא לא ביקרה מעולם גוויה
או מריחואנה.
אבל זה גרם לי לחשוב על מקפיאים וכמובן שמיד הלכתי לבדוק מה יש במקפיא שלי ואז שאלתי גם אתכם מה ניתן למצוא במקפיא שלכם. אז במהלך הפוסט הזה תוכלו לאתר את המקפיא של חלק מכם שענו על השאלון שלי בדף הפייסבוק של אוכלים סיפור אהבה.

כשהייתי ילד כמו הרבה ילדים סקרנים הייתי עסוק בנסיונות הקפאה של חומרים ודברים כאלה ואחרים . חלק מהנסיונות שייכים לצד השפוי , גלידות בטעמים מוזרים , קרחונים , ג'וקים ושאר מרעין בישין וחלק מהניסויים שייכים לחלק שהשתיקה יפה לו . אבל היום המקפיא שלי מלא בדברים שימושיים שאותם הייתי רוצה לחלוק אתכם בפוסט הזה.
אז, מה יש לכם במקפיא?
רובכם ענו כמובן שיש להם במקרר לחמים, פיתות ( מקום ראשון עם 35 הצבעות ) קפה שחור (רק 15 הצבעות ) ובל נשכח אלכוהול על סוגיו, בטריות ואפילו חלקכם מחזיקים במקפיא וזה ציטוטים:
"רגשות כעס שחייבים להיות רדומים"
"נעליים שקטנות בחצי מידה מלאות בשקיות מים"
"ראשים של אקסיות"
"תרנגול קפוא שבתוכו החבאתי דולרים"
"חלומות לשעת חירום"
בכל מקרה, זה מה שכדאי לכם להחזיק במקפיא:

מרקים קפואים - מכירים את זה שנשארת לכם מצקת או שתיים בסוף סיר המרק שלא בא לכם לשפוך אבל גם לא להחזיר את הסיר למקרר? בדיוק בשביל זה יש שקיות סנדביץ. הקפיאו את מה שנשאר ותגלו בזמן רעב שזה נשנוש מנצח כמו גם תוספת מבורכת לכל בישול עתידי .

בצקים- תמיד אני מכין יותר ממה שאני צריך במסגרת הכלל "שאם כבר ללכלך את המטבח וכלים עדיף שייצא מזה כמה שיותר". בצקים לפיצה , בצק שמרים , בצק פריך כל בצק מקבל הקפאה באהבה ואתם תברכו על זה כשיודיעו לכם שבאים לקפה.

ירקות קפואים- תמיד נשארות לי במקרר שקיות שמאכלסות כמויות קטנות של קפואים שנזנחו בשקית . אז מה עושים ? שקית לקט , מאגדים את כל השאריות אפונה, שעועית ירוקה וצהובה, שעועית , חומוס, ברוקלי הכל.... לשקית אחת ואופס יש לכם שקית לקט.

מיצי פירות- סוחטים מיץ תפוזים ? מיץ לימון ? הדודה מהמושב הביאה יותר מדי פסיפלורה ? נשארו לכם מלא תפוחים ? כל מה שנותר לעשות זה לארוז בשקיות או בצנצנות ולהקפיא. בפעם הבאה שתצטרכו תוכלו רק לפתוח את דלת המקפיא וואללה...

קטניות מבושלות- חומוס מבושל אחרי השרייה, שעועית לבנה או שחורה שוב הכלל שלהכין יותר זה כדאי ומקצר תהליכים מאוחר יותר כשאתם באמת צריכים את הזמן .

שונות- בגד שנדבק אליו מסטיק מסתבר שהקפאה זו הדרך , ניילון נצמד-מסתבר שזו הדרך הטובה ביותר לעבוד אתו, עיפרון איפור בקיץ

ג'ויה , הזיה איטלקית על שור שכבר לא יכשכש בזנב

יש ז’אנר שלם של מאכלים שכל עניינם זה לא ההווה של כאן ועכשיו והבטן המקרקרת הדורשת את פורקנה מיד , יש מאכלים שכל עניינם זה העתיד . מאכלים שמצריכים ממך הסתכלות קדימה אל עבר המחר ולשאלה מהותית כמו “מה בא לי לאכול מחר?” . לצערי מדובר על תשובה חמקמקה כמו צלופח בגדה בוצית של נהר ( הערה לעצמי , עבר יותר מדי זמן מאז שאכלת צלופח נא לטפל בנושא,בתודה עצמך) התשובה, ופה לצערי נכנס האופי הישראלי שלי ,היא מסובכת .

מה יהיה פה מחר , אף אחד לא יודע. אולי ייפלו טילים ,תיפול ממשלה , רעידת האדמה הגדולה שמבטיחים לנו תגיע, אולי פתאום ייפרוץ פה לפתע השלום ומזג האוויר , אל תגרמו לי אפילו להתחיל לדבר על מזג האוויר.

הבעיה היא שאני מת על מאכלים של מחר , כאלה שצריכים לתכנן מראש , לקנות מצרכים שאין בבית , להשרות ללילה , לבשל ללילה אפילו שזה יוצא באור והבעיה הכי גדולה היא שאני רוצה את המאכלים של מחר היום ואם אפשר כבר עכשיו להתיישב לשולחן מה טוב.

אז מה עבר לי בראש לבשל דווקא את זה לתחרות הבלוגרים של ג’ויה? כי אם אני אנצח בתחרות אז הם אולי יכניסו את זה לתפריט ואז אני לא אצטרך לחכות למחר לאכול את מה שמתחשק לי היום .

להרכיב זנב שור על הקרש זה קצת כמו להרכיב דינוזאור במוזיאון

אני מניח שכל זה היה שונה אם  הייתי בוחר במקום אחר להיוולד בו ולאו דווקא בעיר הנוצצת לוד. אם זה היה תלוי בי הייתי בוחר להיוולד בכפר קטן בטוסקנה עם השם המתגלגל מונטלצ’ינו (בדקתי בגוגל ארץ , יש כפר כזה נשבע לכם ). אמא שלי הייתה הגננת של הכפר ואנחנו גרים בבית יחד עם סבתא לוצ’יה שהתעסוקה היחידה שיש לה זה להעניק תשומת לב בלתי פוסקת לנכד האהוב שלה פברררריציו , זה אני כמובן .

כבר מגיל צעיר ינקתי משדיה המוצקים של אימי חלב בופלו עשיר בסידן וחומרים מזינים נוספים , לכן , מהרגע שצמחו לי שיניים המעבר לכדורי מוצרלה היה מאד טבעי עבורי. אני זוכר יום אחד כשחזרתי מבית הספר סבתא לוצ'יה הניחה מולי צלחת לבנה ענקית שעליה מונחות פרוסות של בשר עסיסי סביב עצם משמעותית , זה היה הזנב שור הראשון שלי , את הרוטב כבר ניגבתי עם לחם כפרי . למחרת כמעט הפסקתי לאכול זנב שור לתמיד כשבטיול השנתי של בית הספר היסודי ע"ש הקדוש פטרוס הבוכה ראינו שור מכוסה זבובים ובלי זנב. התמלאתי ייסורי מצפון שהם חלק בלתי נפרד מהיותי ילד קתולי .

לפני שאני ממשיך בהזיה האיטלקית שלי בחסות מסעדת ג’ויה ותחרות הבלוגרים , קחו זנב אחד של שור ותשכיבו אותו לישון עם 2 עלי דפנה , 5 כדורים שחורים של פלפל אנגלי ומקל קינמון בינוני אחד. את הכל מכסים בחצי בקבוק יין , מנשקים על המצח ושולחים לישון לילה במקרר.

כך יצא שכשקבלתי את השקית מג'ויה שקעתי לי לתוך הזיה מנומנמת מלאת שמות מאכלים איטלקיים שמתגלגלים על הלשון ועושים נעים בפה.שבוע שלם חייתי תחת הזהות הבדויה של פברריציו הילד הקתולי אדום הלחיים.בתוך השקית חיכו לי צנצנת ארטישוקים משומרים שלא עמדה בפני הסקרנות שלי וחוסלה די מהר, לפסטה לא היה הרבה סיכוי כשארוחת ערב לילדים עומדת בפתח וכך אחרי ימים של מחשבות החלטתי לעשות מעשה בוגר ולחשוב קדימה על מה בא לי לאכול מחר . טוב את התשובה אתם כבר יודעים , זנב שור מסתבר.

היכנסו לקישור כאן , אם אתם עדיין לא חברים של ג'ויה עשו לייק על הדף ואח"כ חיזרו לעשות לייק על התמונה שלי אם המנה מצאה חן בעינכם.

זוכרים את הזנב שהשכבתם לישון במקרר? זה הזמן להגיד לו בוקר טוב יפה ולהמשיך לטפל בו :

מוציאים את פרוסות זנב השור שבשלב הזה הוא סגלגל ושיכור , מנגבים ומקמחים קלות בקמח מתובל .

בסיר שרוקן מהיין (לקנקן בצד , לא לשפוך!!!) מכסים את התחתית בשמן זית ומשחימים את זנב השור היטב ומניחים על צלחת בצד.

בשמן הזית שספג טעמים של הזנב מאדים :

2 בצלים גדולים חתוכים לשמיניות

5 גזרים חתוכים לפרוסות של 2 ס"מ

1 שומר גדול פרוס לפרוסות עבות

6 גבעולי סלרי פרוסים 

ראש שום שלם 

1 שורש פטרוזיליה פרוס גס

מאדים כ5 דקות , מוסיפים את זנב השור מכסים ביין שנותר בצד ( ללא מקל הקינמון ) ומביאים לרתיחה. מבשלים כ5 דקות ברתיחה עד צמצום של היין , מוסיפים 2 קופסאות של עגבניות מרוסקות מתוצרת איטליה בלבד, ממליחים לפי הטעם מכסים ומבשלים על אש קטנה כשעתיים. אחרי שעתיים טועמים ומתקנים תיבול ומבשלים במשך עוד כשעה וחצי .

לפולנטה:

בסיר מביאים לרתיחה 3 כוסות מים . ברתיחה עדינה מתחילים להוסיף בזרזיף תוך כדי ערבוב כ 250 של קמח תירס (פולנטה ) צהבהב תוך כדי בחישה תמידית הפולנטה מסמיכה לאט , מוספים כ50 גרם חמאה , חופן גדול של פרמזן וכ100 מ"ל שמנת 

ממליחים וממשיכים לבשל כ5 דק' על אש קטנה.

להגשה:

להניח תלולית של פולנטה חמה במרכז הצלחת ועליה להניח פרוסות של זנב שור וירקות . בתאבון!!!

** ופברריציו גדל להיות גבר איטלקי שרמנטי שלמד לא רק את תורת האוכל של מחר אלא גם את תורת האהבה של מחר . אמנות של אהבה שגועשת כשמשאירים אותה לשרות לילה.
אני מזמין אתכם להקשיב לזה לסיום .


היכנסו לקישור כאן , אם אתם עדיין לא חברים של ג'ויה עשו לייק על הדף ואח"כ חיזרו לעשות לייק על התמונה שלי אם המנה מצאה חן בעינכם.

איך הכל התחיל

גם אני כמו רבים אחרים לפניי קיבלתי בגיל 10 מההורים שלי את ילדים מבשלים של הכוהנת הגדולה רות סירקיס. גם אמא שלי כמו אמהות רבות לפניי התחרטה חרטה עמוקה על הקנייה של הספר בכל פעם שחזרה למטבח מזוהם שנערכו בו אקספירמנטים מסוגים שונים בהצלחה כזו או אחרת .

זה לא יהיה נכון להגיד שאהבת הבישול שלי החלה שם , למרות שאין ספק שזרעיה נטמנו שם , אהבת הבישול שלי החלה בערך 14 שנה לאחר מכן בגיל 24 וקראו לה:

שרון

שרון הייתה עורכת דין בעלת חוש צדק מפותח והורים מספיק עשירים כדי לממן את חוש הצדק ודירה ביתית ונעימה ביהודה מכבי. יצאנו כבר כמה פעמים אבל היה נדמה שזה לא ממש מתקדם לשום מקום , הייתה חסרה שם התשוקה ורגע לפני שהשלכתי אותה לפח האשפה של הדייטים החלטתי לבשל לה.

אתם צריכים להבין שבשלב הזה לא בישלתי שומדבר משמעותי שנים , מלבד אוכל קיומי בסיסי שנדרש כדי להיות שבע. לאכול דווקא אכלתי לא מעט ופיתחתי את החיך שלי .

אז נחזור לסיפורינו , חשתי אצתי למעדניה ושם רכשתי נתח מובחר של אנטריקוט שעלה כמו שכר של שבוע דאז , קניתי ברוקלי ותפוחי אדמה צעירים ולבנבנים , כמובן שלא שכחתי להצטייד בבקבוק יין אדום מאחד הנחותים של אותה תקופה ( קונצ'י טורו היה ב95?) .

ברור שארוחת גורמה זו לא הייתה אבל סטייק טוב היה ברוטב שמנת מפולפל, תפוחי אדמה מעוכים בחמאה ושמיר וברוקלי שמן זית ושום.

באותו ערב עשינו אהבה מלאת תשוקה כשברקע הופיעה נטלי מרצ'נט לראשונה כפסקול המיני שלי .

אחריה הייתי קטי שלה בישלתי שרימפסים ברוטב עגבניות ושמנת שאת הקולות התענוג שהפיקה לקחנו למיטה

אפרת שהכנתי לה מרק כשהייתה חולה בבית והיא גמלה לי בין הסדינים

איריס שהגשתי לה כנפי עוף מתקתקות ישר מהאצבעות שלי בערב סוער ופרוע

גיליתי את העוצמה שבאוכל עשוי כהלכה, גיליתי את האוכל כמשחק המקדים המדהים מכולם  גיליתי את היכולת לבשל  והעמקתי את ידיעותיי בתחום הקולינרי באמצעות השפים הטליבזיונים של התקופה.

אבל על כך בפוסט אחר

אמיר

זה השיר שהיה ברקע תקישו על התמונה

טוני פרמג'נו ומתכון ללשון עגל

בכל יום שבת הייתה עוברת בין דוכני השוק מעמיסה לסלה מיני ירקות עונתיים מובחרים , מיני שמנים ורטבים שרק איזכור שמם מעלה דמעות , היתה עוצרת אצל הקצב בוחרת רק נתחים מובחרים ביותר עבור פבריציו שלה. אשה קטנה ונחושה , כך הייתה עוברת בין הדוכנים וכל הבסטיונרים מביטים בה ולא פוצים פה כשהייתה עוצרת ולוקחת ממרכולתם בלי לשלם כמובן , הייתה שולחת בהם מבט מזרה אימה תזכורת לימים ששלט פה דון פבריציו הגדול .
סירים סירים הייתה מעמיסה על התנור רוקחת עבורו את התבשיל שיאהב , מיני בשר ציד שדמו עוד חם היו נדחסים לתבניות ועליהם היו ניצוקים בקבוקי יין קיאנטי משובח או שמן זית בתול במיוחד. עגבניות היו נצבעות באדום של תשוקה תחת ידיה המנוסות .

חצי שעה אורכת הנסיעה מפצ’ינה לכלא המחוזי בסיינה , כל יום ראשון ב9 וחצי היה הנהג הזקן של דון פבריציו פותח לכבודה את הדלת של הלנצ’יה החבוטה והם היו יוצאים בדרכם לדון .

השכמה ב6 בבוקר ובימי ראשון נדחתה ל7 בבוקר. כל יום ראשון החל בציפייה דרוכה , העצמות הזקנות סבלו משגרון עונות המעבר כשרק שמיכת צמר דקה מפרידה בינן לבין צינת הלילה. השיער האפור הדליל היה נמשח לאחור בברלנטין משווה לאיש הזקן הדרת כבוד מעושה ובגדיו המרופטים היו תלויים עליו כמעל שלד.

הסוהרים הצעירים זכרו את הסיפורים אודות הדון האכזר אך ההגון של אזור סיינה רבתי , זוכרים חסד נעוריו ואת ימיו הגדולים בו צבאו הקטן הטיל חיתתו על כל האזור.הכל הסתיים כמובן כשאחד החיילים הזוטרים בארגון החליט לפתוח את הפה ולתת דרור ללשונו ולספר הכל לתובע המיוחד וחמור הסבר של אזור סיינה רבתי.

היא פורשת מפה משובצת באדום ולבן על שולחן חדר הביקורים , מניחה כוס וקנקן של יין אדום מקומי , מניחה קרש חיתוך מעץ כבד על השולחן ועליו היא מניחה לשון עגל שלמה שנפרסת בקפידה עם סכין חדה ( שתלקח ממנה לפני שדון פבריציו נכנס ), היא מסדרת מניפה של פרוסות לשון עגל על צלחת לבנה , מטפטפת מעליה טיפות כהות כדם של חומץ בלסמי , חוצבת כמה תלתלים של פרמזן וממתינה.

למראה המנה המחכה לו חיוך ענק מתפשט על פניו של דון פבריציו , אחרי 15 שנה בכלא סופסוף המנה המוסכמת עולה על שולחנו .
היא מגישה לו את העיתון פתוח בדיוק בעמוד 12 :

“היום נמצאה גופתו של טוני פרמג’נו הידוע בכינוי “הזמיר” שהיה עד המדינה במשפטו של דון פבריציו , המשטרה פותחת בחקירה “י.

1 לשון עגל שלמה
1 בצל גדול קלוף
2 גזרים גדולים
1 ראש שום
1 ראש סלרי

מניחים את הלשון בסיר עם בצל חתוך לרבעים , גזר חתוך גס, ראש שום חצוי וראש סלרי פרוס
מכסים במים ,ממליחים ומביאים לרתיחה ומבשלים במשך כשעתיים עד שהקליפה המחוספסת על הלשון ניתנת להסרה בקלות .
מקלפים את הקליפה המחוספת מהלשון ובעזרת סכיון חורצים חריצים בלשון שבהם מטמינים ראשי שום .
מעסים את הלשון בשמן זית , מלח ופלפל ומניחים לה לנוח כשעתיים ולהתקרר.

פורסים את הלשון לפרוסות דקות ומסדרים בצורת מניפה יוצקים מעט שמן זית וחומץ בלסמי מובחר בלבד!. שימו לב החלק הטעים ביותר נמצא באמצע הלשון ולקראת השריר .
בתאבון !

החורף הגיע ואתו הפטריות , מתכון לברוסקטת פטריות

כל שבועיים בערך אני מעלה סרטון חדש עם מתכון , האמת הייתי רוצה להעלות יותר אבל אילוצי ההפקה והאנרגיה שזה דורש ממני מגבילים את הרצון הזה.

אחת הבחירות הקשות בכל פעם זה איזו מנה להכין לכם , בנתיים היו רק שלוש מנות כשהשלישית מבינהן היא זו המוגשת לכם עכשיו ,ברוסקטת פטריות.

במדפי הסופר , גם השכונתי שלכם , ליד פטריות השמפיניון המעט משעממות מונחות להם מבחר הולך וגדל של פטריות בעלי שמות אקזוטיים שלא תמיד אנחנו בטוחים מה הן ומה עושים איתן .

קחו למשל את הפטרייה הידועה בשם מלך היער או king oyster בלעז. אתם רואים אותה על המדפים בסופר ואני מאד ממליץ לשלוח יד ולקחת אותה לסל בפעם הבאה. פטרייה בשרנית מלאה בטעם מאד נעימה לעבודה ובסרטון המצורף אתם יכולים לראות מה אני עושה איתה. אפשר גם לעשות ממנה ממש סטייקים של פטריות צלויות , תענוג אמיתי.

אז קודם תראו את הסרטון ומיד אחריו עוד קצת הסברים והבהרות עליו , תהנו:

לגבי הלחם : השתמשו בלחם "כבד" בסגנון של לחמים מלאים או לחמי שיפון .
הפטריות: אתם יכולים להוסיף פטריות שמפיניון , פטריות אורנית שאספתם ( זהירות באיסוף פטריות בטבע ) ובכלל ככל שיש יותר מבחר של פטריות הטעם נהדר.
הצעת הגשה: אתם יכולים להגיש ברוסקטה פטריות בצד ברוסקטת עגבניות שמכילה : עגבניות , שום , בצל ובזיליקום והרבה שמן זית על לחם קלוי.
הערה חשובה: לא שוטפים פטריות , הן סופחות מים והופכות להיות סמרטוטיות . פטריות מנקים על יבש.

אם אהבתם את הסרטון אני מזמין אתכם לשתף אם אחרים ובכלל זוכרים את התפריט שלי ? הוא עדיין בתוקף ומחכה לכם גם בסוף השבוע הקרוב.
בתאבון!!!