האירוע שלכם מאחורי הקלעים- פוסט ראשון בסדרה.

קחו אירוע, כל אירוע ולא ממש משנה אם זה בר מצווה, יומהולדת 80 ויום נישואים 60 או אם זה חתונה. קחו אירוע , כל אירוע ואצלי בקייטרינג אוכלים סיפור אהבה הם נראים בערך ככה.
תנו לי לקחת אתכם אל מאחורי הקלעים של האירוע שלכם, פוסט ראשון בסדרה.
תיהנו,


חמש וחצי שעות לפני האירוע- תמיד, אבל תמיד, עלי הבייבי נראים לי עייפים מדי או שאחד הסלטים מלוח לי מדי, בקיצור תמיד יש את המשהו האחד הזה ברגע האחרון שמצריך תיקון. זה השלב שתוך כדי שהמיקסר לש את הבצקים לפוקאצ'ות אני מתחיל לארגן את הציוד בתוך ארגזים, הכלים, הסכינים, התבלינים הכל נכנס למקום.
זה בד"כ השלב שבו מתחילה לקנן בי המחשבה שתלווה אותי לאורך כל הערב "מה לכל הרוחות שכחתי הפעם?" בד"כ זה מסתכם בדברים קטנים ולא חשובים למרות שכבר קרו מקרים...

ארבע וחצי שעות לפני האירוע- כל האוכל נכנס לצידניות, האוכל החם לטרמופרטרים, הכל מתחיל להיארז וגבעה קטנה מתחילה להיערם לה. הצוות מגיע ומתחילים להעמיס את האוטו. העמסת האוטו היא מלאכת מחשבת מדויקת שבה לכל דבר יש את המקום שלו ככה ששומדבר לא יזוז והכל ייכנס (חוץ ממה ששכחתי).

ארבע שעות לפני האירוע- אני אגלה לכם סוד, בכל תחנת דלק יש מקפיא של קרח ותאמינו לי בדקנו תחנות דלק בכל רחבי הארץ. באוטו מתפתחת השיחה הקבועה שבה מועלים תסריטי אימה בסגנון של "מה קורה אם נתקע לנו האוטו עכשיו?" או יותר גרוע " מה קורה אם אנחנו עושים תאונה?" מה יהיה על האוכל, מה יהיה על האירוע? למזלנו הפעם היחידה שבה האוטו התקלקל לנו זה היה בדרך חזרה מאירוע.

שלוש וחצי שעות לפני האירוע-הגענו. בעלי האירוע נושמים לרווחה בפעם הראשונה הערב (לא יודע למה אבל אני תמיד מקבל את התחושה שהם לא האמינו שבאמת נגיע) ואנחנו מחייכים בהבנה ומתחילים לפרוק את הציוד ואזור המטבח ומקום האירוע מתחילים להיראות כמו אזור קרבות מבולגן וחסר כל הגיון.
זה השלב שבו בד"כ נופר לוקחת את החלקים הצעירים והחסונים בצוות שלנו (בעצם כל מי שהוא לא אני) והם מתחילים להתארגן על מיקום האירוע. שולחנות, כיסאות, מפות, סכו"ם, מזנונים, בעצם כל מה שיהפוך בעוד שעה את גינת הבית שלכם לגן אירועים בזעיר אנפין.

שלוש שעות ועשרים דקות לפני האירוע- מעל הבלגן שבמטבח אני עסוק בלשדר לבעלי האירוע שכל העניינים בשליטה עדיף עם אפשר לעשות את זה על כוס קפה וסמול טוק חינני.

שלוש שעות ועשר דקות לפני האירוע- הצלחתי לשכנע את כולם שהעניינים בשליטה ואני מתפנה לארגן לי את המטבח כמו שאני אוהב כדי שהכול יזרום חלק הערב. אני מסדר את השמנים והתבלינים על השיש, מארגן את הצידניות בפינה אחת ואת כלי ההגשה בפינה השנייה, מארגן את התבניות במקום, סירים על האש, מפעיל את התנור כדי שלא יהיו פאדיחות ואז כשכל המטבח מאורגן ומוכן אני הולך לבקר את החבר'ה ולזרוק להם כמה הערות בונות לגבי איך שהם סידרו את הגינה. ת'אמת אני עושה את זה סתם כדי שהם לא יישכחו מי הבוס.

וזו נופר, היא הבוסית האמתית בכל רחבת האירוע.

שעתיים וחצי לפני האירוע- זה השלב של התלונות הרגילות בסגנון של "מי האידיוט שהחליט להגיע כל כך מוקדם?" בכל המקרים התשובה היא "אני" אבל אני מעדיף שכולם יישבו רגל על רגל אחרי שהכול עומד כשורה מאשר לעשות את הדברים בלחץ.
 מדי פעם מישהו קם ליישר מפית או להחליף כוס אבל הרגיעה נשמרת.

שעה לפני האירוע- ססאמק מה ישבנו כל הזמן הזה כשיש עוד מלא דברים לעשות? מתחילה התרוצצות מנומסת , פינישים אחרונים על מקום האירוע, מדליקים את הברביקיו, מנקים ומפנים את כל חזית האירוע , מכינים את המטבח האחורי לקבל את כל הכלים המלוכלכים ואת הלוגיסטיקה של האירוע. מתחילים חימום בתנור, אפייה של פוקאצ'ות , הרתחה של סירי מים.

עשר דקות לפני האירוע- מה זה כל האנשים האלה? מה פתאום הם הקדימו ? הם בטח לא ישראלים. יאללה מתחילים להוציא מנות פתיחה, בשרים ראשונים עולים על הגריל והריח המגרה מתחיל למלא את החלל, הצוות כבר לבוש כראוי עם סינרים מפוספסים ומתחילים להתנהל ברקע.
העבודה במטבח מתנהלת בקדחתנות למרות שרק בעוד שעה לערך הארוחה, מפלס הלחץ עולה בהתאם וממש עוד רגע מתחילים.

עשר- לנשום עמוק ולחייך.
תשע- מה לעזאזל שכחתי?
שמונה- למה יהונתן הולך לשם?
שבע- שיהיה לנו בהצלחה.
שש- אכלתי משהו היום?
חמש- איך קוראים לילד הבר מצווה?
ארבע- תזכירו לי למה אני עושה את זה.
שלוש- עוד רגע זה יהיה מאחורינו.
שתיים- איזה לחץ
אחת- מאוחר מדי לברוח?
מתחילים!!

בפוסט הבא אני אספר לכם איך הדברים נראים מאחורי הקלעים כשאתם יושבים לאכול, למה כל פעם אני כמעט מתמוטט ואני אפתור לכם את התעלומה הגדולה מכולן, מה עושים כשנגמר האוכל?

איזה דברים אתם מחביאים במקפיא שלכם?

בימים האחרונים אני חושב המון על מקפיאים . אולי זה בהשפעת הסדרה הזו שאני רואה עכשיו בצורה סיטונאית. אצלם במקררים ניתן בעיקר למצוא גוויות שפגשו את המוות בצורות שונות ואם זה לא גוויות אז המקפיאים מאחסנים ערמות של מריחואנה.
אצלי במקפיא לא ביקרה מעולם גוויה
או מריחואנה.
אבל זה גרם לי לחשוב על מקפיאים וכמובן שמיד הלכתי לבדוק מה יש במקפיא שלי ואז שאלתי גם אתכם מה ניתן למצוא במקפיא שלכם. אז במהלך הפוסט הזה תוכלו לאתר את המקפיא של חלק מכם שענו על השאלון שלי בדף הפייסבוק של אוכלים סיפור אהבה.

כשהייתי ילד כמו הרבה ילדים סקרנים הייתי עסוק בנסיונות הקפאה של חומרים ודברים כאלה ואחרים . חלק מהנסיונות שייכים לצד השפוי , גלידות בטעמים מוזרים , קרחונים , ג'וקים ושאר מרעין בישין וחלק מהניסויים שייכים לחלק שהשתיקה יפה לו . אבל היום המקפיא שלי מלא בדברים שימושיים שאותם הייתי רוצה לחלוק אתכם בפוסט הזה.
אז, מה יש לכם במקפיא?
רובכם ענו כמובן שיש להם במקרר לחמים, פיתות ( מקום ראשון עם 35 הצבעות ) קפה שחור (רק 15 הצבעות ) ובל נשכח אלכוהול על סוגיו, בטריות ואפילו חלקכם מחזיקים במקפיא וזה ציטוטים:
"רגשות כעס שחייבים להיות רדומים"
"נעליים שקטנות בחצי מידה מלאות בשקיות מים"
"ראשים של אקסיות"
"תרנגול קפוא שבתוכו החבאתי דולרים"
"חלומות לשעת חירום"
בכל מקרה, זה מה שכדאי לכם להחזיק במקפיא:

מרקים קפואים - מכירים את זה שנשארת לכם מצקת או שתיים בסוף סיר המרק שלא בא לכם לשפוך אבל גם לא להחזיר את הסיר למקרר? בדיוק בשביל זה יש שקיות סנדביץ. הקפיאו את מה שנשאר ותגלו בזמן רעב שזה נשנוש מנצח כמו גם תוספת מבורכת לכל בישול עתידי .

בצקים- תמיד אני מכין יותר ממה שאני צריך במסגרת הכלל "שאם כבר ללכלך את המטבח וכלים עדיף שייצא מזה כמה שיותר". בצקים לפיצה , בצק שמרים , בצק פריך כל בצק מקבל הקפאה באהבה ואתם תברכו על זה כשיודיעו לכם שבאים לקפה.

ירקות קפואים- תמיד נשארות לי במקרר שקיות שמאכלסות כמויות קטנות של קפואים שנזנחו בשקית . אז מה עושים ? שקית לקט , מאגדים את כל השאריות אפונה, שעועית ירוקה וצהובה, שעועית , חומוס, ברוקלי הכל.... לשקית אחת ואופס יש לכם שקית לקט.

מיצי פירות- סוחטים מיץ תפוזים ? מיץ לימון ? הדודה מהמושב הביאה יותר מדי פסיפלורה ? נשארו לכם מלא תפוחים ? כל מה שנותר לעשות זה לארוז בשקיות או בצנצנות ולהקפיא. בפעם הבאה שתצטרכו תוכלו רק לפתוח את דלת המקפיא וואללה...

קטניות מבושלות- חומוס מבושל אחרי השרייה, שעועית לבנה או שחורה שוב הכלל שלהכין יותר זה כדאי ומקצר תהליכים מאוחר יותר כשאתם באמת צריכים את הזמן .

שונות- בגד שנדבק אליו מסטיק מסתבר שהקפאה זו הדרך , ניילון נצמד-מסתבר שזו הדרך הטובה ביותר לעבוד אתו, עיפרון איפור בקיץ

בר מצווה, בת מצווה בראי התקופה

בתקופה שלי , תקופה שוביניסטית וחשוכה , לא עשו עניין מבת מצווה , מבר מצווה ברור שכן .כך יצא שבמהלך רוב כיתה ז' וכיתה ח' ( לטובת המלבלבים מאוחר כמוני למשל ) חגגנו בבר מצוות של בני השכבה, בני דודים ושאר מרעין בישין .
אני חושב שמי שחגג ראשון היה מיכאל הגרוזיני שגר ממש לידי . מיכאל היה ילד חזק , גדול ושרירי שהטיל את חיתתו על כולנו הלבנבנים והחלשלושים . מיותר לציין שמיכאל עשה פעמיים את כיתה ד' כך יצא שהיה לו גם זקנקן והסתבר שאת קפיצת הגדילה שלו הוא עשה אז ( את זה הבנתי אחרי שראיתי אותו כעבור מספר שנים , הוא נותר באותו גודל , אני לא ).
אבל אני מוסט מהעניין המרכזי שלי , בר מצווה . מיכאל חגג באולמי שקר כלשהו שהיו מאד אופנתיים בלוד של אותם שנים , מה אני אגיד לכם , חגגנו אל תוך הלילה בבר מצווה גרוזינית לפי כל כללי הטקס והפאייטים וכמובן האלכוהול. כן , אנשים מוסרניים ונוסטלגיים שכמותכם , גם אז , אי שם בשנות ה80 שתינו אלכוהול בתור נערים או שמא זה היה רק בלוד?
בכל מקרה, זכורה לי ההרגשה למחרת בבוקר ואת התפילה החרישית שנשאתי על שפתיי החרבות:
" אלוהים שלי יש לך אישור ממני לנקוט בכל דרך שאתה בוחר, כולל להרוג אותי ,רק עשה שהראש שלי יפסיק להתפוצץ. אם תאזין לתפילתי והכאב ייפסק אני מבטיח לך שזו פעם אחרונה שאני נוגע בנוזל המשוקץ הזה , תודה אמיר"
מאז אני לא מאמין באלוהים

ועכשיו שיר תקופתי:



אף אחד מאיתנו לא נסע לטיול בחו"ל בבר מצווה שלו חוץ מרפי אבל אולי זה קשור לזה שהוא החלים מסרטן . לבר מצווה קיבלנו אולרים ופנסים וספרים וספרי תנ"ך ומטוסים להרכבה. עלינו לתורה כל אחד בבית הכנסת לפי העדה שלו חלקנו חגג בחפלות באולמות , שהיו אולמות ולא גני אירועים , חלק מאיתנו חגג אצל סובחי או מישל ( ויכוח לודאי עתיק יומין אצל מי יש את החומוס היותר טעים )
למזלנו התקופה הזו עברה והיום אני מתפרנס בעיקר מבת מצוות וזה נורא נורא כיף:
שיחה ראשונה עם אם הבת מצווה תמיד מתחילה בציון העובדה שהיא יודעת לבשל ולארח ושאני חס וחלילה לא אחשוב אחרת אבל השנה כבר ממש אין לה כוח מכל ההפקות האלה.
לילדים בכיתה הם כבר חגגו בטיסה בכדור פורח , משט יאכטות , טיסה לחלל , הופעה של ג'סטין ביבר + ביקור מאחורי הקלעים .
עכשיו נותרה המשפחה שגם לה מגיע לחגוג את הבת מצווש. אז מזמינים קייטרינג ומגייסים את הגינה של הדודה ומזמינים את סבא וסבתא ומבלים צהריים נהדרים , רגועים ובעיקר טעימים בחיק המשפחה.

ועכשיו שיר תקופתי:



ואם נשמעתי נוסטלגי ורגשני לרגע אל תטעו , אני בדיוק כזה. אז אם יש לכם בת מצווש או בר מצווש או יומהלדת שבעימוש לאבא או לסבא אני פה בדיוק בשביל זה.

עוגת תפוזים פירורית שמזכירה לי את לונדון

לא יודע למה העוגה הזו הזכירה לי את לונדון של שנה שעברה. היה קר , מאד קר בלונדון של שנה שעברה . עד שהגיע החורף הנוכחי ולקח בהליכה את התואר של החורף הקר ביותר באירופה מאז האינקוויזציה .
לא אכלתי את העוגה הזו בלונדון או משהו שמתקרב לזה אולי אלה הפירורים שמזכירים לי את לונדון.

ביום השני או בעצם השלישי נכנסתי כל בוקר לחנות מכולת וקניתי כיכר לחם שיהיה לי במה להאכיל את הציפורים ואת הברבורים בפארקים ובגנים.
לכל מי שלא מכיר ויודע , אני ניהלתי שנים פינת חי בקיבוץ נען ובכל פעם שהיו מגיעות קבוצות של ילדים הייתי מחלק להם לחם כדי שיוכלו להאכיל את העופות. אהבתי לראות את הילדים מתלהבים וממציאים מיני משחקים ותרגילים כדי להפעיל את העופות ולגרום להם להתאמץ קצת יותר בשביל חתיכת הלחם.

כל מה שבא לי זה לצרור חתיכה של העוגה הזו בתוך מפית , לקחת תרמוס עם תה להתיישב בפארק ( הייד פארק ולא פארק הירקון ) וללגום לי תה ולאכול עוגה כשאת הפירורים אני אתן לדרורים .

אז בלי שום קשר לכלום ( היה חסר לי פתיח לפוסט ) הכנתי השבוע עוגת תפוזים שרק פיסות קטנות ממנה נותרו עכשיו.
הדבר הכי כיפי בעוגה הזו , שהיא משאירה המון המון פירורים .
אני מת על פירורים , מקווה שגם אתם . אוכל של פירורים זה אוכל של בית .
אז קבלו אותה:

מתכון לעוגת התפוזים העסיסית והפירורית
חומרים:
3 תפוזים גדולים
1 שמנת מתוקה
1 כוס קמח תופח
2 ביצים
1 כוס סוכר
אבקת סוכר לקישוט

1. מחממים תנור ל160 מעלות.
2. מכינים : מגרדים בפומפייה עדינה קליפה של תפוז אחד ( רק את החלק הכתום ולא הלבן ), את הפרי עצמו סוחטים ושומרים את המיץ. תפוז שני מקלפים וחותכים לקוביות קטנות , תפוז שלישי פורסים לפרוסות דקות כולל הקליפה.
3. מקציפים מעט את הביצים עם הסוכר ( ניתן גם במטרפה ) מוסיפים את השמנת המתוקה ואת מיץ התפוזים.
4. מוסיפים את קוביות התפוז ואת הקמח ( היזהרו מערבוב יתר ) ומערבבים עד לקבלת תערובת אחידה.
5. אם יש לכם בבית קצת ליקר תפוזים , קצת וויסקי אפשר להוסיף מעט לבלילה.

6. על תבנית אינגלש קייק משומנת מניחים על התחתית כמה פרוסות תפוז , יוצקים את התערובת מעל . מקשטים למעלה בעוד פרוסות תפוז.

7. מכניסים לתנור לכ45 דק' או עד שקיסם שמוחדר לאמצע יוצא יבש ופירורי.
8. מניחים לצינון ומפזרים אבקת סוכר.

והשבוע למזמינים ארוחה ניתן לקבל גם את עוגת התפוזים בתפריט שילחו לי מייל 

טוני פרמג'נו ומתכון ללשון עגל

בכל יום שבת הייתה עוברת בין דוכני השוק מעמיסה לסלה מיני ירקות עונתיים מובחרים , מיני שמנים ורטבים שרק איזכור שמם מעלה דמעות , היתה עוצרת אצל הקצב בוחרת רק נתחים מובחרים ביותר עבור פבריציו שלה. אשה קטנה ונחושה , כך הייתה עוברת בין הדוכנים וכל הבסטיונרים מביטים בה ולא פוצים פה כשהייתה עוצרת ולוקחת ממרכולתם בלי לשלם כמובן , הייתה שולחת בהם מבט מזרה אימה תזכורת לימים ששלט פה דון פבריציו הגדול .
סירים סירים הייתה מעמיסה על התנור רוקחת עבורו את התבשיל שיאהב , מיני בשר ציד שדמו עוד חם היו נדחסים לתבניות ועליהם היו ניצוקים בקבוקי יין קיאנטי משובח או שמן זית בתול במיוחד. עגבניות היו נצבעות באדום של תשוקה תחת ידיה המנוסות .

חצי שעה אורכת הנסיעה מפצ’ינה לכלא המחוזי בסיינה , כל יום ראשון ב9 וחצי היה הנהג הזקן של דון פבריציו פותח לכבודה את הדלת של הלנצ’יה החבוטה והם היו יוצאים בדרכם לדון .

השכמה ב6 בבוקר ובימי ראשון נדחתה ל7 בבוקר. כל יום ראשון החל בציפייה דרוכה , העצמות הזקנות סבלו משגרון עונות המעבר כשרק שמיכת צמר דקה מפרידה בינן לבין צינת הלילה. השיער האפור הדליל היה נמשח לאחור בברלנטין משווה לאיש הזקן הדרת כבוד מעושה ובגדיו המרופטים היו תלויים עליו כמעל שלד.

הסוהרים הצעירים זכרו את הסיפורים אודות הדון האכזר אך ההגון של אזור סיינה רבתי , זוכרים חסד נעוריו ואת ימיו הגדולים בו צבאו הקטן הטיל חיתתו על כל האזור.הכל הסתיים כמובן כשאחד החיילים הזוטרים בארגון החליט לפתוח את הפה ולתת דרור ללשונו ולספר הכל לתובע המיוחד וחמור הסבר של אזור סיינה רבתי.

היא פורשת מפה משובצת באדום ולבן על שולחן חדר הביקורים , מניחה כוס וקנקן של יין אדום מקומי , מניחה קרש חיתוך מעץ כבד על השולחן ועליו היא מניחה לשון עגל שלמה שנפרסת בקפידה עם סכין חדה ( שתלקח ממנה לפני שדון פבריציו נכנס ), היא מסדרת מניפה של פרוסות לשון עגל על צלחת לבנה , מטפטפת מעליה טיפות כהות כדם של חומץ בלסמי , חוצבת כמה תלתלים של פרמזן וממתינה.

למראה המנה המחכה לו חיוך ענק מתפשט על פניו של דון פבריציו , אחרי 15 שנה בכלא סופסוף המנה המוסכמת עולה על שולחנו .
היא מגישה לו את העיתון פתוח בדיוק בעמוד 12 :

“היום נמצאה גופתו של טוני פרמג’נו הידוע בכינוי “הזמיר” שהיה עד המדינה במשפטו של דון פבריציו , המשטרה פותחת בחקירה “י.

1 לשון עגל שלמה
1 בצל גדול קלוף
2 גזרים גדולים
1 ראש שום
1 ראש סלרי

מניחים את הלשון בסיר עם בצל חתוך לרבעים , גזר חתוך גס, ראש שום חצוי וראש סלרי פרוס
מכסים במים ,ממליחים ומביאים לרתיחה ומבשלים במשך כשעתיים עד שהקליפה המחוספסת על הלשון ניתנת להסרה בקלות .
מקלפים את הקליפה המחוספת מהלשון ובעזרת סכיון חורצים חריצים בלשון שבהם מטמינים ראשי שום .
מעסים את הלשון בשמן זית , מלח ופלפל ומניחים לה לנוח כשעתיים ולהתקרר.

פורסים את הלשון לפרוסות דקות ומסדרים בצורת מניפה יוצקים מעט שמן זית וחומץ בלסמי מובחר בלבד!. שימו לב החלק הטעים ביותר נמצא באמצע הלשון ולקראת השריר .
בתאבון !