יש ז’אנר שלם של מאכלים שכל עניינם זה לא ההווה של כאן ועכשיו והבטן המקרקרת הדורשת את פורקנה מיד , יש מאכלים שכל עניינם זה העתיד . מאכלים שמצריכים ממך הסתכלות קדימה אל עבר המחר ולשאלה מהותית כמו “מה בא לי לאכול מחר?” . לצערי מדובר על תשובה חמקמקה כמו צלופח בגדה בוצית של נהר ( הערה לעצמי , עבר יותר מדי זמן מאז שאכלת צלופח נא לטפל בנושא,בתודה עצמך) התשובה, ופה לצערי נכנס האופי הישראלי שלי ,היא מסובכת .
מה יהיה פה מחר , אף אחד לא יודע. אולי ייפלו טילים ,תיפול ממשלה , רעידת האדמה הגדולה שמבטיחים לנו תגיע, אולי פתאום ייפרוץ פה לפתע השלום ומזג האוויר , אל תגרמו לי אפילו להתחיל לדבר על מזג האוויר.
הבעיה היא שאני מת על מאכלים של מחר , כאלה שצריכים לתכנן מראש , לקנות מצרכים שאין בבית , להשרות ללילה , לבשל ללילה אפילו שזה יוצא באור והבעיה הכי גדולה היא שאני רוצה את המאכלים של מחר היום ואם אפשר כבר עכשיו להתיישב לשולחן מה טוב.
אז מה עבר לי בראש לבשל דווקא את זה לתחרות הבלוגרים של ג’ויה? כי אם אני אנצח בתחרות אז הם אולי יכניסו את זה לתפריט ואז אני לא אצטרך לחכות למחר לאכול את מה שמתחשק לי היום .
 |
| להרכיב זנב שור על הקרש זה קצת כמו להרכיב דינוזאור במוזיאון |
אני מניח שכל זה היה שונה אם הייתי בוחר במקום אחר להיוולד בו ולאו דווקא בעיר הנוצצת לוד. אם זה היה תלוי בי הייתי בוחר להיוולד בכפר קטן בטוסקנה עם השם המתגלגל מונטלצ’ינו (בדקתי בגוגל ארץ , יש כפר כזה נשבע לכם ). אמא שלי הייתה הגננת של הכפר ואנחנו גרים בבית יחד עם סבתא לוצ’יה שהתעסוקה היחידה שיש לה זה להעניק תשומת לב בלתי פוסקת לנכד האהוב שלה פברררריציו , זה אני כמובן .
כבר מגיל צעיר ינקתי משדיה המוצקים של אימי חלב בופלו עשיר בסידן וחומרים מזינים נוספים , לכן , מהרגע שצמחו לי שיניים המעבר לכדורי מוצרלה היה מאד טבעי עבורי. אני זוכר יום אחד כשחזרתי מבית הספר סבתא לוצ'יה הניחה מולי צלחת לבנה ענקית שעליה מונחות פרוסות של בשר עסיסי סביב עצם משמעותית , זה היה הזנב שור הראשון שלי , את הרוטב כבר ניגבתי עם לחם כפרי . למחרת כמעט הפסקתי לאכול זנב שור לתמיד כשבטיול השנתי של בית הספר היסודי ע"ש הקדוש פטרוס הבוכה ראינו שור מכוסה זבובים ובלי זנב. התמלאתי ייסורי מצפון שהם חלק בלתי נפרד מהיותי ילד קתולי .
לפני שאני ממשיך בהזיה האיטלקית שלי בחסות מסעדת ג’ויה ותחרות הבלוגרים , קחו זנב אחד של שור ותשכיבו אותו לישון עם 2 עלי דפנה , 5 כדורים שחורים של פלפל אנגלי ומקל קינמון בינוני אחד. את הכל מכסים בחצי בקבוק יין , מנשקים על המצח ושולחים לישון לילה במקרר.
כך יצא שכשקבלתי את השקית מג'ויה שקעתי לי לתוך הזיה מנומנמת מלאת שמות מאכלים איטלקיים שמתגלגלים על הלשון ועושים נעים בפה.שבוע שלם חייתי תחת הזהות הבדויה של פברריציו הילד הקתולי אדום הלחיים.בתוך השקית חיכו לי צנצנת ארטישוקים משומרים שלא עמדה בפני הסקרנות שלי וחוסלה די מהר, לפסטה לא היה הרבה סיכוי כשארוחת ערב לילדים עומדת בפתח וכך אחרי ימים של מחשבות החלטתי לעשות מעשה בוגר ולחשוב קדימה על מה בא לי לאכול מחר . טוב את התשובה אתם כבר יודעים , זנב שור מסתבר.
היכנסו לקישור כאן , אם אתם עדיין לא חברים של ג'ויה עשו לייק על הדף ואח"כ חיזרו לעשות לייק על התמונה שלי אם המנה מצאה חן בעינכם.
זוכרים את הזנב שהשכבתם לישון במקרר? זה הזמן להגיד לו בוקר טוב יפה ולהמשיך לטפל בו :
מוציאים את פרוסות זנב השור שבשלב הזה הוא סגלגל ושיכור , מנגבים ומקמחים קלות בקמח מתובל .
בסיר שרוקן מהיין (לקנקן בצד , לא לשפוך!!!) מכסים את התחתית בשמן זית ומשחימים את זנב השור היטב ומניחים על צלחת בצד.
בשמן הזית שספג טעמים של הזנב מאדים :
2 בצלים גדולים חתוכים לשמיניות
5 גזרים חתוכים לפרוסות של 2 ס"מ
1 שומר גדול פרוס לפרוסות עבות
6 גבעולי סלרי פרוסים
ראש שום שלם
1 שורש פטרוזיליה פרוס גס
מאדים כ5 דקות , מוסיפים את זנב השור מכסים ביין שנותר בצד ( ללא מקל הקינמון ) ומביאים לרתיחה. מבשלים כ5 דקות ברתיחה עד צמצום של היין , מוסיפים 2 קופסאות של עגבניות מרוסקות מתוצרת איטליה בלבד, ממליחים לפי הטעם מכסים ומבשלים על אש קטנה כשעתיים. אחרי שעתיים טועמים ומתקנים תיבול ומבשלים במשך עוד כשעה וחצי .
לפולנטה:
בסיר מביאים לרתיחה 3 כוסות מים . ברתיחה עדינה מתחילים להוסיף בזרזיף תוך כדי ערבוב כ 250 של קמח תירס (פולנטה ) צהבהב תוך כדי בחישה תמידית הפולנטה מסמיכה לאט , מוספים כ50 גרם חמאה , חופן גדול של פרמזן וכ100 מ"ל שמנת ממליחים וממשיכים לבשל כ5 דק' על אש קטנה.
להגשה:
להניח תלולית של פולנטה חמה במרכז הצלחת ועליה להניח פרוסות של זנב שור וירקות . בתאבון!!!
אני מזמין אתכם להקשיב לזה לסיום .
היכנסו לקישור כאן , אם אתם עדיין לא חברים של ג'ויה עשו לייק על הדף ואח"כ חיזרו לעשות לייק על התמונה שלי אם המנה מצאה חן בעינכם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה