"רַקְבּוּבִית (בלעז: קומפוסט) היא דשן אורגני עשיר שנוצר מחומר צמחי שהתפרק ואפשר להחזירו לקרקע ולטייב אותה. כל הפירות, הירקות והצמחים יירקבו בסופו של דבר, אך כדי להחיש את התהליך ולמנוע ריקבון בלתי מבוקר, הפסולת האורגנית מפורקת על ידי חרקים וחיידקים בנוכחות אוויר (פירוק אירובי). " בחסות ויקפדיה.
יש לי משולש ברמודה במקרר, בד"כ הוא ממוקם באזור המדף התחתון או עמוק במדפים העליונים . מיני מזונות שמגיעים למשולש ברמודה הזה נעלמים ומתגלים רק לאחר תקופה מאד ארוכה. בשלב הזה, שלב הגילוי , ניתן לשלוח אותם למכון וייצמן להפקה של חומרים אורגניים שטרם התגלו לאנושות .
כל פעם שמתגלית לה דגימה אורגנית שכזו אני מפעיל את כל חושיי הבלשיים ומנסה להתחקות אחר מקורות הדגימה. פעם זה בצק פריך שנשאר ממנו מעט ולא היה נעים לזרוק, רסק עגבניות שנפתח ולא סיימנו איתו , מעט מהבלילה של פשטידת הפטריות שפשוט הייתה מושלמת לפסטה שלא הגיעה.
מה שמביא אותי למחשבה על הצד הלא מדובר של הבישול והאפייה וזה כמויות הפסולת והזבל שאנחנו מייצרים במהלך התהליך.
אני לא יודע איך זה אצלכם אבל אצלי בבית אני נדהם בכל פעם מכמויות הזבל שאנחנו מייצרים . מבחר ענק של קופסאות ומיכלים מכול הסוגים והמינים , ניירת ועיתונים וכמובן המון המון אוכל .פעם קראתי שאנחנו זורקים משהו כמו 20% מהאוכל המבושל ואוכל שלא נגעו בו .
בכל יום חמישי כשאני מבשל את האוכל הטעים והריחני שיימצא את דרכו לאנשים שהזמינו אותו , אני מציב פח מיוחד שאליו אני זורק את כל הפסולת האורגנית וכזו לא חסר: קליפות בצל , קליפות בטטה, עלי חסה , ראשי קישואים ומלפפונים , קליפות שום , נייר סופג, קליפות של תפוחי אדמה, קליפות של גזר, עלים של סלרי , גבעולים ועלים של שמיר , פטרוזליה וכל מיני.
אני לא פאנט גדול , רק בימים האלה אני מרכז את כל הפסולת האורגנית בפח ולאחר מכן אני זורק את הכל לתוך בור גדול שהכנתי בחצר.
את הבור אני מכסה באדמה ומרטיב ונותן לפסולת להרקיב לה לאיטה. זה לא מייצר ריח , לא מייצר זבובים , רק מייצר קומפוסט עשיר ושחור שאיתו אני כמובן מדשן את גינת הירקות האורגניים שלי.
זה חוסך לי הליכות לפח , חוסך לי בקנייה של קומפוסט ונותן לי תחושה טובה שעשיתי משהו למען הכדור.
אז גם ביום חמישי הזה שאני אעמוד ואכין את המנות הטעימות שאתם קוראים עליהם היוצאות ללקוחות שהזמינו , גם ביום חמישי הזה אני אעמיד פח גדול לפסולת האורגנית.
יש לי משולש ברמודה במקרר, בד"כ הוא ממוקם באזור המדף התחתון או עמוק במדפים העליונים . מיני מזונות שמגיעים למשולש ברמודה הזה נעלמים ומתגלים רק לאחר תקופה מאד ארוכה. בשלב הזה, שלב הגילוי , ניתן לשלוח אותם למכון וייצמן להפקה של חומרים אורגניים שטרם התגלו לאנושות .
כל פעם שמתגלית לה דגימה אורגנית שכזו אני מפעיל את כל חושיי הבלשיים ומנסה להתחקות אחר מקורות הדגימה. פעם זה בצק פריך שנשאר ממנו מעט ולא היה נעים לזרוק, רסק עגבניות שנפתח ולא סיימנו איתו , מעט מהבלילה של פשטידת הפטריות שפשוט הייתה מושלמת לפסטה שלא הגיעה.
מה שמביא אותי למחשבה על הצד הלא מדובר של הבישול והאפייה וזה כמויות הפסולת והזבל שאנחנו מייצרים במהלך התהליך.
אני לא יודע איך זה אצלכם אבל אצלי בבית אני נדהם בכל פעם מכמויות הזבל שאנחנו מייצרים . מבחר ענק של קופסאות ומיכלים מכול הסוגים והמינים , ניירת ועיתונים וכמובן המון המון אוכל .פעם קראתי שאנחנו זורקים משהו כמו 20% מהאוכל המבושל ואוכל שלא נגעו בו .
בכל יום חמישי כשאני מבשל את האוכל הטעים והריחני שיימצא את דרכו לאנשים שהזמינו אותו , אני מציב פח מיוחד שאליו אני זורק את כל הפסולת האורגנית וכזו לא חסר: קליפות בצל , קליפות בטטה, עלי חסה , ראשי קישואים ומלפפונים , קליפות שום , נייר סופג, קליפות של תפוחי אדמה, קליפות של גזר, עלים של סלרי , גבעולים ועלים של שמיר , פטרוזליה וכל מיני.
אני לא פאנט גדול , רק בימים האלה אני מרכז את כל הפסולת האורגנית בפח ולאחר מכן אני זורק את הכל לתוך בור גדול שהכנתי בחצר.
את הבור אני מכסה באדמה ומרטיב ונותן לפסולת להרקיב לה לאיטה. זה לא מייצר ריח , לא מייצר זבובים , רק מייצר קומפוסט עשיר ושחור שאיתו אני כמובן מדשן את גינת הירקות האורגניים שלי.
זה חוסך לי הליכות לפח , חוסך לי בקנייה של קומפוסט ונותן לי תחושה טובה שעשיתי משהו למען הכדור.
אז גם ביום חמישי הזה שאני אעמוד ואכין את המנות הטעימות שאתם קוראים עליהם היוצאות ללקוחות שהזמינו , גם ביום חמישי הזה אני אעמיד פח גדול לפסולת האורגנית.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה