חברות יקרות וחברים ,
תוצאות הסקר חד משמעיות . אם הייתם בדואים הייתם נוסעים בפיג'ו , אתן מתנשקות בעיניים עצומות , עובדות קשה מדי על האירוח ולא תמיד זוכות להערכה.
אירוח ממוצע עולה לכן בין 600 ש"ח ל1000 ש"ח תלוי במאורע ואני שואל את עצמי למה לעבוד קשה אם אתן יכולות לקבל אוכל טעים כמעט כמו שלכן במחיר נמוך יותר ? תהייה שכזו ( אתן מוזמנות לבדוק את התפריט פה )
עכשיו לסיבה שלשמה התכנסנו, אני מציג לכן את מה שאתן חושבות על הרגלי האירוח של הישראלי המצוי. תודה לכל עשרות האנשים שלקחו חלק בסקר, נתראה בסקר הבא.
הפעם שתי נשים ייקבלו הביתה ספרים כזכייה, אתם מוזמנים לנסות בפעם הבאה
אמיר
אממ... טוב...
אני לא יודעת כל כך הרבה על "לארח"...
עברתי לגור עם חבר שלי ולראשונה אני "בעלת הבית" (וייפיייי =] )
אני מבשלת, אופה, מכינה וטורחת במטבח, וכשחברים מגיעים פעמיים בשבוע (בשלישי לראות הבורר ובשבת לראות חסמב"ה) אני מגישה מטעמים, קוצרת מחמאות ולוקחת לתשומת ליבי הערות בונות מהחבר הקונדיטור לשוגיות הבצק השונות :)
אני בטוחה שהשלב הזה יחלוף לו בשלב זה או אחר...
בישול הוא כרגע אתגר בשבילי...
יש לנו מטבח קטן עם מיקרו וטוסטראובן... ובמקום בלנדר יש לי ממחה ידני (זה שמועך פירה), ככה שדברים שצריכים לצאת מבלונדרים וקטפתיים יוצאים גושיים במקום כי הממחה הוא גם ידני וגם דרעק...
גם מערוך אין לנו... אני מרדדת עם בקבוק בירה ריק :)
בישול בשבילי הוא כרגע אתגר ואני אוהבת לקח תעל עצמי אתגרים...
בעזרת השם נעבור לדירה גדולה יותר משלנו ולא מעל הבית של ההורים שלו ויהיה לנו מטבח גדול עם כל הציוד הבסיסי, תנור, מיקסר, ובלנדר חשמלי ואז כבר לא יתחשק לי לבשל כמו היום כי הכל יהיה קלך מידי...
אחח... נשים... שום דבר לא מספיק טוב בשבילנו :)
טוב, זה בכלל לא היה קשור לנושא אבל היה נחמד לשתף :)
גם אשמח לקבל ספר בישול... לנסות דברים חדשים במטבח...
העיקר שחבר שלי מבסוט מזה.
הכל תמיד יוצא טעים...
אבל עם גושים :)
ורד מנדלסון על החריזה (אם היית משאירה יותר פרטים אולי היה ספר גם בשבילך):
הישראלי אוהב להתפאר שהוא מארח
ושכבר מהכביש מריחים את הריח
תמיד הוא מארח מקול הלב עם מיליון מאכלים
ולא נורא שנשאר העיקר שאוכלים
אז כמה היו אצלכם בחג?אצלנו מעל שלושים איש אולי אף יותר
והוא ממשיך לשאול ולא מוותר
מה היה התפריט?כי אצלנו היה משהו מיוחד
ואת הכל בישל אדם אחד
אני-כל השבוע הייתי במטבח
הרגשתי כמו שף כמו טבח
ובטח היו גם פיצוחים וקינוחים ועוגות מכל הסוגים
רגע רוצה שאפרט ואדגים?
וכן בטח גם בשר ודגים
ככה זה אצלנו בחגים
וגם אפיתי חלות מעשי ידי להתפאר
והאורחים כולם ישנו לאן צריך למהר?
אני אוהב לארח
תשמע הריח הזה משגע אותי הריח
אבל בוא אלחש לך בסוד
כי יש משהו שהוא כלל יסוד
לא תמיד בא לנו לארח
לפעמים בא לנו להתארח
וביננו המתנות שהם מביאים
אבל לא נעים אני מחייך ומזמינם ברוכים הבאים
ואחרי שכולם הולכים אחרי ההתנחלות בביתי
מגיע השלב להיות אמיתי
קצת לקטר קצת לנוח קצת להגיד "טוב שאין כל יום חגים"
כי אני ישראלי אוהב חבר'ה אוהב משפחה אוהב בשר על האש אוהב גם דגים
אבל הכי אני אוהב את השקט שאחרי הסערה
ועל השאלה לארח או לא לארח?אני עונה -אני ישראלי יש לי בכלל ברירה?
ישראלה שיר עם אירוח של ישראל בניחוח של פעם :
צלצלנו באינטרקום ,אז מוישה של שרל'ה פתח ת'דלת של הבנין ות'דלת של הדירה בו-זמנית. עד שעלינו , הוא רץ להשתין. שרל'ה צעקה מהמטבח: "כנסו כנסו". כבר בדלת כשנכנסנו, אז אברם קלט בעין ת' פיצוחים והבירות וביצע נחיתה על הספה ועל הפיצוחים גם יחד. ואז מוישה נכנס וצעק לשרל'ה שתביא גם את הזיתים והגבינות והקרקרים. ושרל'ה צעקה לו: "די מויש, עשיתי גם פשיטת כרובית וברוקולי ויוכי תביא גם פשיטדת תירס ,אז למה סתם עכשיו? " ואז אברם אמר: תביאי, תביאי הכל, יש מקום בבטן. והיה די נחמד כזה. רק שלי כרובית עושה גזים.
אירוח שהתפקשש : מאיירת אלית אבני שרון לאתר של אלית הקישו כאן.
אירוח על פי ענבל גלפרב:
הישראלי המצוי יפתח את הבית, יפתח את המקרר, יפתח שולחן ויפתח את הלב. לישראלי המצוי קוראים כנראה - יפתח.
הישראלי המצוי יציע לך קפה: "שחור או נס? וכמה סוכר? מעט חלב או הרבה? את יודע מה - בוא תכין לעצמך כמו שאתה אוהב"
או תה: "אתה רוצה תה רגיל? יש גם בטעמים. יש לנו בגינה לימונית, לואיזה ונענע. כמה סוכר? כהה או בהיר? אתה יודע מה - בוא תכין לעצמך כמו שאתה אוהב".
הישראלי המצוי ישאל: "אתה בטוח שאתה לא רוצה יותר? נשאר עוד מלא אוכל.... והכנתי 3 עוגות לקינוח"
"מה, כבר אתם הולכים?"
נינה מינסטר גבירותיי ורבותיי:
הישראלי המצוי למד לזהות איפה יש מארחים שתמיד זמינים ואפשר להגיע במקרה עם הילדים לפני ארוחת הצהרים. לפעמים בליט בררה נדבק לו ת אליהם איזו קרציה שהופיעה פתאום להתארח בלי הזמנה. הם מתנצלים בפני המארחים על החצוף . המארחים מחייכים מלוא הפה מוציאים את האוכל של כל השבוע וזה שהציע לצאת מהבית מצבני על זה שהחליט להשאר ומאשים אותו. ם יש ילדים אז כמה ארטיקים מהקיוסק. אחר כך כשהאורחים מאוד עייפים הם מתנצלים שעלייהם ללכת והמארחים מבקשים למה כל כך מהר תשארו . אז הם נשארים בתנאי שיוכלו לנוח קצת בחדר השינה. המארחים בינתיים עסוקים בהדחת כלים טאטוא סדור הכנת ארוחת הערב ותוכניות על מעבר דירה לכתובת חסויה.
קבלו את מיכל רוטשטיין:
לארח אין כמו לארח וביוחד אצל הפולנים.
צריך בערך להודיע שבוע מראש וכבר אז הבית נכנס ללחץ מה להכין ומתי נספיק , צריך לערוך קניות.
אחרי שכל השבוע היינו בהסטריות הגיע היום המיוחל (בדרל כלל שישי בערב) וכבר בצהריים עורכים את השולחן ודואגים שהכל מוכן ולא יחסר כלום חס וחלילה.
ואז כשהאורחים מגיעים אומרים שלום ומקשקשים בערך 5 דקות מתיישבים לשולחן , כי האוכל כבר בתנור מחומם ועם נחמם שוב הוא יתייבש.
עברנו שלב שני בשלום ושלב השלישי זה כמובן לפנות מהשולחן ולא לשכוח כבר לשטוף הכל, כך שאת במטבח והאורחים אי שם בסלון.
תוצאות הסקר חד משמעיות . אם הייתם בדואים הייתם נוסעים בפיג'ו , אתן מתנשקות בעיניים עצומות , עובדות קשה מדי על האירוח ולא תמיד זוכות להערכה.
אירוח ממוצע עולה לכן בין 600 ש"ח ל1000 ש"ח תלוי במאורע ואני שואל את עצמי למה לעבוד קשה אם אתן יכולות לקבל אוכל טעים כמעט כמו שלכן במחיר נמוך יותר ? תהייה שכזו ( אתן מוזמנות לבדוק את התפריט פה )
עכשיו לסיבה שלשמה התכנסנו, אני מציג לכן את מה שאתן חושבות על הרגלי האירוח של הישראלי המצוי. תודה לכל עשרות האנשים שלקחו חלק בסקר, נתראה בסקר הבא.
הפעם שתי נשים ייקבלו הביתה ספרים כזכייה, אתם מוזמנים לנסות בפעם הבאה
אמיר
הרשימה הזוכה של לאה פינטו . לאה הספר בדרך אלייך:
רשימת קניות, נסיעה לקניות, תודה לאל יש חניה קרובה, עגלה מפוצצת שחס וחלילה לא יחשבו ש"את זה" אני לא יודעת להכין, סחיבת שקיות, פירוק שקיות, ארגון מחדש של המקרר, כוס יין טרם הכניסה אל התופת, בישולים, טיגונים, אפיה....ססססמאק, איפה שמתי את הסילברול. נקיונות, פרחים, מפה חדשה, נקיונות, מקלחת, עריכת שולחן, שוב נקיונות....הגיע הזמן לכלוא את הילדים, לפחות עד תחילת מצג השווא של עקרת הבית המושלמת. בזריזות, להתחפש לכוסית, שהכל בא לה בקלות.
צלצול בדלת, א-ה-ל-ן, מממממ...טעים, קפה מישהו, בלה בלה בלה.....היה מקסים, פעם הבאה אצלכם, בעזרת השם.
ליאור ויינשטיין עם חיבור קורע לב שמזכה אותה בפרס ניחומים (ספר בדרך אלייך ליאור ):
אממ... טוב...
אני לא יודעת כל כך הרבה על "לארח"...
עברתי לגור עם חבר שלי ולראשונה אני "בעלת הבית" (וייפיייי =] )
אני מבשלת, אופה, מכינה וטורחת במטבח, וכשחברים מגיעים פעמיים בשבוע (בשלישי לראות הבורר ובשבת לראות חסמב"ה) אני מגישה מטעמים, קוצרת מחמאות ולוקחת לתשומת ליבי הערות בונות מהחבר הקונדיטור לשוגיות הבצק השונות :)
אני בטוחה שהשלב הזה יחלוף לו בשלב זה או אחר...
בישול הוא כרגע אתגר בשבילי...
יש לנו מטבח קטן עם מיקרו וטוסטראובן... ובמקום בלנדר יש לי ממחה ידני (זה שמועך פירה), ככה שדברים שצריכים לצאת מבלונדרים וקטפתיים יוצאים גושיים במקום כי הממחה הוא גם ידני וגם דרעק...
גם מערוך אין לנו... אני מרדדת עם בקבוק בירה ריק :)
בישול בשבילי הוא כרגע אתגר ואני אוהבת לקח תעל עצמי אתגרים...
בעזרת השם נעבור לדירה גדולה יותר משלנו ולא מעל הבית של ההורים שלו ויהיה לנו מטבח גדול עם כל הציוד הבסיסי, תנור, מיקסר, ובלנדר חשמלי ואז כבר לא יתחשק לי לבשל כמו היום כי הכל יהיה קלך מידי...
אחח... נשים... שום דבר לא מספיק טוב בשבילנו :)
טוב, זה בכלל לא היה קשור לנושא אבל היה נחמד לשתף :)
גם אשמח לקבל ספר בישול... לנסות דברים חדשים במטבח...
העיקר שחבר שלי מבסוט מזה.
הכל תמיד יוצא טעים...
אבל עם גושים :)
ורד מנדלסון על החריזה (אם היית משאירה יותר פרטים אולי היה ספר גם בשבילך):
הישראלי אוהב להתפאר שהוא מארח
ושכבר מהכביש מריחים את הריח
תמיד הוא מארח מקול הלב עם מיליון מאכלים
ולא נורא שנשאר העיקר שאוכלים
אז כמה היו אצלכם בחג?אצלנו מעל שלושים איש אולי אף יותר
והוא ממשיך לשאול ולא מוותר
מה היה התפריט?כי אצלנו היה משהו מיוחד
ואת הכל בישל אדם אחד
אני-כל השבוע הייתי במטבח
הרגשתי כמו שף כמו טבח
ובטח היו גם פיצוחים וקינוחים ועוגות מכל הסוגים
רגע רוצה שאפרט ואדגים?
וכן בטח גם בשר ודגים
ככה זה אצלנו בחגים
וגם אפיתי חלות מעשי ידי להתפאר
והאורחים כולם ישנו לאן צריך למהר?
אני אוהב לארח
תשמע הריח הזה משגע אותי הריח
אבל בוא אלחש לך בסוד
כי יש משהו שהוא כלל יסוד
לא תמיד בא לנו לארח
לפעמים בא לנו להתארח
וביננו המתנות שהם מביאים
אבל לא נעים אני מחייך ומזמינם ברוכים הבאים
ואחרי שכולם הולכים אחרי ההתנחלות בביתי
מגיע השלב להיות אמיתי
קצת לקטר קצת לנוח קצת להגיד "טוב שאין כל יום חגים"
כי אני ישראלי אוהב חבר'ה אוהב משפחה אוהב בשר על האש אוהב גם דגים
אבל הכי אני אוהב את השקט שאחרי הסערה
ועל השאלה לארח או לא לארח?אני עונה -אני ישראלי יש לי בכלל ברירה?
ישראלה שיר עם אירוח של ישראל בניחוח של פעם :
צלצלנו באינטרקום ,אז מוישה של שרל'ה פתח ת'דלת של הבנין ות'דלת של הדירה בו-זמנית. עד שעלינו , הוא רץ להשתין. שרל'ה צעקה מהמטבח: "כנסו כנסו". כבר בדלת כשנכנסנו, אז אברם קלט בעין ת' פיצוחים והבירות וביצע נחיתה על הספה ועל הפיצוחים גם יחד. ואז מוישה נכנס וצעק לשרל'ה שתביא גם את הזיתים והגבינות והקרקרים. ושרל'ה צעקה לו: "די מויש, עשיתי גם פשיטת כרובית וברוקולי ויוכי תביא גם פשיטדת תירס ,אז למה סתם עכשיו? " ואז אברם אמר: תביאי, תביאי הכל, יש מקום בבטן. והיה די נחמד כזה. רק שלי כרובית עושה גזים.
אירוח על פי ענבל גלפרב:
הישראלי המצוי יפתח את הבית, יפתח את המקרר, יפתח שולחן ויפתח את הלב. לישראלי המצוי קוראים כנראה - יפתח.
הישראלי המצוי יציע לך קפה: "שחור או נס? וכמה סוכר? מעט חלב או הרבה? את יודע מה - בוא תכין לעצמך כמו שאתה אוהב"
או תה: "אתה רוצה תה רגיל? יש גם בטעמים. יש לנו בגינה לימונית, לואיזה ונענע. כמה סוכר? כהה או בהיר? אתה יודע מה - בוא תכין לעצמך כמו שאתה אוהב".
הישראלי המצוי ישאל: "אתה בטוח שאתה לא רוצה יותר? נשאר עוד מלא אוכל.... והכנתי 3 עוגות לקינוח"
"מה, כבר אתם הולכים?"
נינה מינסטר גבירותיי ורבותיי:
הישראלי המצוי למד לזהות איפה יש מארחים שתמיד זמינים ואפשר להגיע במקרה עם הילדים לפני ארוחת הצהרים. לפעמים בליט בררה נדבק לו ת אליהם איזו קרציה שהופיעה פתאום להתארח בלי הזמנה. הם מתנצלים בפני המארחים על החצוף . המארחים מחייכים מלוא הפה מוציאים את האוכל של כל השבוע וזה שהציע לצאת מהבית מצבני על זה שהחליט להשאר ומאשים אותו. ם יש ילדים אז כמה ארטיקים מהקיוסק. אחר כך כשהאורחים מאוד עייפים הם מתנצלים שעלייהם ללכת והמארחים מבקשים למה כל כך מהר תשארו . אז הם נשארים בתנאי שיוכלו לנוח קצת בחדר השינה. המארחים בינתיים עסוקים בהדחת כלים טאטוא סדור הכנת ארוחת הערב ותוכניות על מעבר דירה לכתובת חסויה.
קבלו את מיכל רוטשטיין:
לארח אין כמו לארח וביוחד אצל הפולנים.
צריך בערך להודיע שבוע מראש וכבר אז הבית נכנס ללחץ מה להכין ומתי נספיק , צריך לערוך קניות.
אחרי שכל השבוע היינו בהסטריות הגיע היום המיוחל (בדרל כלל שישי בערב) וכבר בצהריים עורכים את השולחן ודואגים שהכל מוכן ולא יחסר כלום חס וחלילה.
ואז כשהאורחים מגיעים אומרים שלום ומקשקשים בערך 5 דקות מתיישבים לשולחן , כי האוכל כבר בתנור מחומם ועם נחמם שוב הוא יתייבש.
עברנו שלב שני בשלום ושלב השלישי זה כמובן לפנות מהשולחן ולא לשכוח כבר לשטוף הכל, כך שאת במטבח והאורחים אי שם בסלון.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה